כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

השתלטות עוינת במשפט הרוסי


עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות , משפט בינלאומי - דיני חברות - משפט מסחרי - משפט בינלאומי - דין זר - רוסיה - חידושים במשפט הרוסי - רכישות והשתלטויות - עסקים ברוסיה

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שמונה עיגולים
השתלטות עוינת במשפט הרוסי
מאת: עו"ד בוריס למפר

המושג "השתלטות עוינת" (Hostile Take-Over) תפס מקום מכובד בשיטת המשפט הרוסי, ויישומו זוכה לשימוש רב במסגרת הפרקטיקה המשפטית המקובלת ובקרב עבודת משפטנים העוסקים בתחומי דיני החברות והמקרקעין.

ההגדרה המקובלת למונח "השתלטות עוינת" מתייחסת לפעילות גורם עוין, המכוונת לקבלת שליטה על תאגיד ו\או על נכסי תאגיד, ללא קבלת הסכמה מצד בעליו ו/או מנהליו.מהלך דנא מתאפיין בקיומם של שלושה מבחנים מהותיים מצטברים, ראשיתיש צורך בביצוע פעולהאקטיבית מצד הגורם העוין, על פי המבחן השני, נדרש כי מטרת המהלך תושג, קרי - קבלת השליטה והמבחן השלישי -מחייב העדר הסכמה מצד בעלי התאגיד ו/או הנכס למהלך. להלן יופרטו המבחנים על קצה המזלג:

פעילות אקטיבית של גורם עוין הינה פעילות ממשית, גלויה או סמויה כגון הכנת מסמכים, ביצוע פעולות אדמיניסטרטיביות ו/או משפטיות, שימוש במערכת בנקאית ו/או רישוי עסקים.

קבלת שליטה על תאגיד ו/או על נכסי התאגיד, הינה המטרה הסופית של המהלך, אשר בסיומו יהיו בידי הגורם העוין סמכויות לקביעת מדיניות התאגיד, ניהולמשאביו וזכיה בתגמולים ובנכסים, כשמנגד בעליו ומנהליו הקודמים יהיו מנוטרלים ו/או מסולקים מהתאגיד ו/או מהנכס.

העדר הסכמה מצד בעלי ומנהליהתאגיד או הנכס. במרבית המקרים השליטה מושגת בחשאיות, ללא ידיעה\הסכמה מצד בעלי התאגיד ו\או הנכס,פרט לתרחישיםבהם נעשית חבירה לגורם העוין ו\או סיועבהשתלטותעל התאגיד ו/או על הנכס.

כאמור, המבחנים המפורטים לעיל מהווים יחד חלק בלתי נפרד ממהלך "ההשתלטות העוינת".

בספרות המשפטית הרוסית קיימת הבחנה נוספת למושג "השתלטות עוינת", הבאה לידי ביטויבשיטת "הפשיטה" (Raid), שהינה מוגדרת כפעילות פלילית, הנעשית באמצעות הפעלת כוח (בין היתר באמצעות רשויות החוק), המכוונת לקבלת שליטה בתאגיד או בנכס. הדעה הרווחת בקרב חלק מהמשפטנים ברוסיה, מכירה בסוג זה של "השתלטות עוינת" כעצמאית - השתלטות פלילית -פשיטה על התאגיד באמצעות פעולות פליליות (צריוב סרגיי, "מאפיינים של השתלטות עוינת – פשיטה", אוניברסיטה הממלכתית בעיר ולדימיר, 2011).

ניתן להרחיב את יריעת המושג"השתלטות עוינת" על פעילות גורם עוין, המכוונת לצורך השתלטות על הנכסים (לא תאגידים),כגון מקרקעין בבעלות/חכירה של אדם או גוף ללא הסכמתם. הלכה למעשה, קיים דמיון רב בין "השתלטות עוינת" על תאגיד לבין דרכי הפעולה הננקטים לצורך השתלטות על נכסים, המשרתים את מטרותיהם של הגורמיםהעוינים. לדוגמא, השתלטות על מגרש מקרקעין שנעשית באמצעות רכישת חלק מהמקרקעין ו/או זיוף מסמכי הרכישה ו/או בעלות ו/או שימוש ברשויות החוק כנגד הבעלים ו/או ביטול רישיון להחזקת קרקע ו/או ביטול חכירה ו/או כל מהלך אחר שנעשה מטעמים זרים. בפרשה מפורסמת שנדונה על ידי ביתהמשפט ברוסיה, בעניינו של אדם שנחשד בביצוע עבירה חמורה של חטיפה, בבעלותו קרקע במרכז מוסקבה,אשר אינו שהה על אדמת רוסיה בתקופת משפטו, במהלכו ניתן כנגדו צו מאסר.דבר שמנע ממנו לשוב לגבולות רוסיה במשך שנים רבות, ואפשר לגורם עוין להשתלט על קרקע שהייתה בבעלותו "בהעדר הגנה" מצד בעל הקרקע.

בממוצע מדווחים בפדרציה הרוסית כל שנה כ- 500 מקרי פשיטה. חשוב לציין כי ברוב המקרים, מהלך ההשתלטות לא נועד לצורך השגת תוצאה עסקית טובה יותר או הגברת התחרות, אלא במטרה להשתלט על נכסיםלקבלת רווח מידי (מ. פרוסקורה ו-א. יאקובלבה:"מהות ואופן השתלטת עוינת" מגזין המדע מס' 3 משנת 2015).

בעשור האחרון המושג "השתלטות עוינת" נבחן ע"י משפטנים לא פעם, במטרה להגדיר את התופעה ולחקור את דרכי וסוגי הפעולהשל הגורם העוין,על מנת לאתר מנגנוני הגנה מפני התופעה.

הספרות המשפטית הרוסית עושה שימוש במספר אסכולות לצורך הבחון ו/או סיווג התופעה,לדוגמא:

א. מבחן "היחסים בין הגורם העוין לבין הגורם המותקף" -קובע כיהגורם העוין יכול להיות חלק מאותה חברה (אחד מהדירקטורים או בעל המניות שבמיעוט) או גורם זר - חיצוני כגון, חברה מתחרה.

ב. מבחן"התוצאה" - מצב בו הגורם המותקף חודל מלהתקיים או ממשיך לפעול תחת שליטת הגורם העוין, בין היתר, עתחברה מתחרה מסלקת חברה אחרת מהשוק או מאפשרת לה לפעול באמצעות, העברת כוח השליטה והניהול לידי הגורם העוין.השיטה הנדונה הונהגה בשוק הבנקים ברוסיה, כשעקב תחרות קשה נמחקו מהמסחר אלפי בנקים פרטיים קטנים או נבלעו ע"י הבנקים הגדולים.

לסברתנו, שיטות ההבחנה הקיימות, מתמקדות רק בהיבט הטכני של התופעה, ואין בהן כדי ללמד על הפן המהותי שבבסיס התופעה ועל הגורם המאפשר את קיומה.לעניות דעתנו, העדר התערבות ממשית מצד מערכת המשפט, היא שכפועל יוצא מכך אפשרה, לתופעה האמורה אשר קיימת בווריאציות שונות משנות ה-90, להמשיך ולהתקיים על פני פרק זמן ארוך.הלכה למעשה, מערכות שלטון החוק אינן עצמאיות די הצורך ואינן פועלות במידת השקיפות המתבקשת,ואף לעיתים דרכי פעולתן מאפשרות לגורם העוין ליצור אמצעי לחץ בלתי חוקיים על הגורם המותקף.

בחינת כל מקרה של "השתלטות עוינת" לגופו, מקימה תחילה את הצורך בחשיפת היקף מעורבותן של רשויות החוק בפדרציה הרוסית ורק לאחר ברור העניין, ניתן לבנות מערכת הגנה לגוף המותקף. יוער, כי במידה ואין לגורם העוין "גיבוי" מצד רשויות החוק או המשפט, ניתן להתגונן בהצלחה רבה כנגד התופעה.

בפרקטיקה המשפטית מקובל לסווג מקרים בהם אין התערבות פסולה של רשויות החוק או המשפט לקבוצות, כדלקמן:

א. השתלטות על תאגיד באמצעות רכישת נכסים ו/או מניות,המאפשרת שליטה בתאגיד ע"י חברה "קונה". רכישת חלק מהמניות,מהלך שייאפשר לחברה ה"קונה" לטרפד כל החלטה או מהלך בתאגיד ובכך תחייב אותו לפעול בהתאם להוראות הגורם העוין.

ב. השתלטות על תאגיד באמצעות רכישת חובותיו כלפי צדדים שלישיים (בנקים), תחת איום להפעלת הליכי גביה או פירוק וחיובו למסור שליטה לגורם העוין. ג. השתלטות על תאגיד על ידי קבלת ייצוג בדירקטוריון ונקיטת פעולה לגיבוש מחנה שיפעל לטובת הגוף העוין. בחלק מהמקרים גוף עוין יכול להיות גם חלק מהתאגיד (בעל המניות או אחד מהמנהלים שהחליטו להשתלט על התאגיד).

המקרים (קבוצות מקרים) המפורטים לעיל,מתארים דרכי פעולה המבוצעות על ידי הגופים העוינים במסגרת נורמטיבית, ומשכך קשה מאוד להתמודד מול פעילות מהסוג הזה. מומלץ להקפיד על הקמת מנגנון ביקורת לפיקוח על הפעילות הפיננסית של התאגיד ובהן, בדיקת כדאיות קבלת אשראי, מתן ערביות, חתימה על ביטחונות וכיוצא באלה.

חוק הפדרציה הרוסית "על תאגידים באחריות מוגבלת" No,14-?? מיום 08.02.1998 (עם שינויים מיום 31.07.2020),וחוק הפדרציה רוסית "על רישום ממלכתי של תאגידים ועוסקי מורשים" ,129-?? Noמיום 08.08.2001 (עם שינויים מיום 19.10.2020), יוצרים מערכת הגנה אדמיניסטרטיבית לגופים משפטיים,מעגנים בתוכם הליכי רישום חובה;קובעים נוסח אחיד למסמכי יסוד;מגבשים הוראות לעניין מערך בקרה ודיווח לרשויות המדינה;מסדירים הליכי פירוק ואחריות דירקטורים. כל תאגיד חייב ברישום עפ"י מסמכי יסוד מוגדרים כשהוא מבוקר ע"י הגורם פיננסי המקצועי ורשויות החוק המוסמכות.

כמו גם, בגדרי החוק מצויה הסדרה הנוגעתלגופים האמונים על הפעילות השוטפת של התאגיד ושל הליך קבלת ההחלטות המתגבשותבידי בעלי התאגיד והדירקטורים. הקפדה על קיום מערךביקורתהמבוצע על ידי בעלי התאגיד ומנהליהחשבונות ו\או רואיהחשבון התאגידי, באופן שוטף, תערים על הגורם העוין קושי רב במציאת פרצה ל"מערכת הגנה" זו,לצורךהשתלטות על תאגיד ללא ידעה או הסכמה מצד בעלי התאגיד ו\או מנהליו.

להלן מובא מקרה ספציפי אופייני לאובדן שליטה על תאגיד רוסי -חברה ישראלית אשר החליטה לרשום נציגותה ברוסיה,ומינתה לצורך כך דירקטור מטעמה (במקרה הספציפי - עובד לשעבר של חברה ישראלית שעבר להתגורר במוסקבה) (להלן: "הדירקטור מטעמה"), בהעדר עריכת ביקורת מצד בעלייה. החברה הישראלית נמנעה מלבדוק את מסמכי רישום "הנציגות", זכויות חתימה, מאזנים וכו'. בסופו של דבר,הדירקטור מטעמה רשם את הנציגות כחברה רגילה בבעלותו ובניהולו, עשה שימושבכספי חברת האםלאורך תקופה והקים עסק מצליח.כשהתגלה התרמית, סירב הדירקטור מטעמה להחזיר לחברה הישראלית את השליטה בתאגיד, ההכנסות ואת זכויות יוצרים שהוקנו לחברה (אותם רשם על שמו).

בפדרציה הרוסית ננקטו צעדים כדי ליצור הגנה לגופים מותקפים, באמצעות החלת ענישה פלילית על מקרים של "השתלטות עוינת". כך לא מזמן הוספו לקודקס הפלילי של הפדרציה הרוסית מיום 13.06.1996 (עם שינויים 30.12.2020), סעיפים חדשים שמטרתם לתת מענה לפעילות פלילית של גורמים עוינים. סעיף 171.1 דן באחריות פלילית בגין זיוף, הטעיה מכוונת, שיבוש מערכות רישום ממלכתיות של גופים משפטיים, לרבות מערכות רישום של גופים פיננסיים/אחראים על ניירות ערך. הסעיף נועד למנועמלבצע "השתלטות עוינת" על ידיעריכת שינויים במערכות רישום תאגידיים. סעיף 185.5 דן באחראיות פלילית בגין זיוף או הטעיה מכוונת של החלטות שנתקבלו ע"י התאגידים, כגון אספת בעלי המניות / משתתפים / שותפים / דירקטוריון התאגיד או גוף המבקר. סעיפים 171.1 ו- 185.5 נועדו לסכל "השתלטות עוינת" על תאגיד באמצעות זיוף מסמכי התאגיד ו/או מסמכי רישום התאגיד.

ניכר כי הדין החל בפדרציה הרוסית לא נותן מענה הולם, מתאים, מספק ואפקטיבי להתמודדות עם תופעת "השתלטות העוינת", המכוונת להשגת שליטה על תאגיד או על נכס, בניגוד להסכמת הבעליםובאופן זה מאפשר את המשך קיום התופעה.

קיימת בפני הגוף המותקף אפשרות להתגונן מפני התופעה באמצעות גישה לבתי המשפט האזרחיים. לרוב, הגוף המותקף מגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לצורך הכרזה על ביטול מהלך "ההשתלטות העוינת" ו/או לקבלת צווי מניעה.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף