דיני בנקאות ושטרות - חיוב בנק גובה בהשבת כספי שיקים ששם המסב עליהם היתה שונה משם הנפרע

עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות , דיני בנקאות ו/או הוצאה לפועל - דיני בנקאות - דיני שטרות - גביית שיקים ע"י הבנק - היסב לגבייה - היסב לא תקין - אחריות הבנק - חברה בפירוק - מפרק -

שלח שאלה בנושא לעורך דין

דיני בנקאות ושטרות - חיוב בנק גובה בהשבת כספי שיקים ששם המסב עליהם היתה שונה משם הנפרע
מאת: עו"ד דוד מימון

עו"ד מימון דוד בתפקידו כמפרק חברת וטרימיקס בע"מ נקט הליך נגד בנק הפועלים ואחרים להשבת כספים לקופת הפירוק בשל כך ששיקים שהיו לפקודת החברה שבפירוק הופקדו בפועל בחשבון הבנק של חברה אחרת בעלת שם דומה.

בית המשפט קבע כי החתימה שנחתמה על ידי החברה שבחשבונה הופקד השיק לא היתה חתימת היסב לבנק, אלא הפיכת הבנק בו הופקד השיק לבנק גובה ולא מחזיק בשיק שסוחר אליו.

בית המשפט של הפירוק קבע כי מאחר שבנק הפועלים שימש כבנק גובה ואף גבה את סכום השיק בשעה שהמדובר בהיסב אחד בלבד, מחויב לפצות את החברה שבפירוק בסכומים כאמור, שכן היה עליו לבדוק כי שם המסב זהה לשם הנפרע והדברים ברורים וקלים לביצוע בשעה שהמדובר בשמות חברות כאשר החברה שחתמה חתימת היסב, על מנת לאפשר לבנק לגבות את השיקים, משתמשת בחותמת, באופן שפרטי החברה המגישה השיק לגביה מוצגים בבירור על גב השיק.

בית המשפט קבע כי מאחר שהמדובר בשיק עם היסב אחד שהאחריות לתקינות ההיסב חלה על הבנק הגובה, שקיבל השיק מלקוחו לשם גבייתו, ולא על הבנק עליו נמשך השיק, שכן על בנק הפועלים שקיבל השיק לידיו מלקוחו חלה חובת זהירות, הן כלפי הנפרע ובעיקר כלפי הבנק הנמשך ועליו החובה לבדוק ולוודא את תקינות ההיסב.

בית המשפט קבע כי, כאשר מדובר בתאגיד, יש חשיבות רבה לזהות בשם, כל מי שעיניו בראשו יכל להבחין כי החתימות שבגב השיקים שהתיימרו להיות חתימות הסב אינם זהות לשם הנפרע הכתוב על פני כ"א משני השיקים. מששילם המשיב 1 את השיק הראשון חרף אי ההתאמה של ההסב, ומשגבה עבור לקוחו את השיק השני חרף אי התאמת ההסב הראשון, הפר הבנק את חובת הזהירות והתרשל במידה המצדיקה חיובו בפיצוי המפרק ע"י תשלום סכום שני השיקים לקופת הפירוק, גם אם הוא פעל בתום לב.

כן ציין בית המשפט כי אין בהגנה שבסעיף 23 (ג) לפקודת השטרות כדי לעזור לבנק הגובה שכן סעיף זה קובע : "אדם שפרע שטר בתום לב בדרך העסקים הרגילה, אין עליו חובה להוכיח כי ההיסב של הנפרע או כל היסב שלאחריו נחתם בידו או בהרשאתו של האדם שההיסב נחזה כשלו, ואפילו הייתה חתימת ההסב מזויפת או חתימה שלא ברשות. דינו של מי שפרע בדרך זו כדין מי שפרע כשורה" . ומשמעותו היא כי ההגנה עפ"י סעיף זה חלה כאשר ההיסב זהה לשם הנפרע, אולם ההיסב זוייף או שהוא נחתם ע"י מי שלא היה מוסמך לכך אלא ע"י אדם אחר.

בית המשפט קבע כי מאחר שהחתימות המתיימרות להיות חתימות היסב אינן זהות לשם הנפרע שנרשם בשיקים ,הרי לא נעשתה כל פעולת הסבה.
בית המשפט של הפירוק קבע כי הבנק התרשל בכך לא הבחין כי אין מדובר בהיסב תקין , הזהה עפ"י הנחזה , לשם הנפרע הרשום על פני השיק, ועל כן מחויב הוא בתשלום סכום השיקים לבעלים, דהיינו מפרק החברה.

לפסק דין זה השלכות למימוש אמיתי וקל כנגד כל בנק שגבה עבור לקוחו שיקים שלהם חתימת היסב אחת השונה משם הנפרע.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.