צוואה בחיים – אני אחליט אם לקבל טיפול או לא

השארתו בחיים של אדם החולה במחלה סופנית הנוטה למות הינה סוגייה רגישה וקשה. על מנת להתמודד עימה חוקק חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו – 2005 (להלן: "החוק").
זכותו של חולה לסרב לקבלת טיפול נקבעה כבר בחוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996. שם נקבע כי אין לתת טיפול לחולה אלא לאחר שהביע את הסכמתו המפורשת מדעת לקבלת הטיפול הנדרש. אולם, בחוק ה אין כל התייחסות לתוקף סירובו של חולה לקבל את הטיפול הנדרש.
החוק מאפשר למעשה לאותו חולה הנוטה למות (משמעות הגדרה זו מצויה בחוק) להביע את רצונו מראש לגבי קבלה או סירוב לקבל טיפול רפואי מסויים.
ההוראות שמשאיר אחרי אותו חולה יכנסו לתוקף וינחו את הרופאים המטפלים החל מרגע שאותו חולה יגיע למצב בו אינו יכול לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו או למצב בו החולה אינו מסוגל להביא את רצונו (במקרים של תרדמת לדוגמא).
למעשה, החולה נותן הנחיות מראש לגבי מההטיפולים שיקבל ומהו הגבול לאחריו הצוות הרפואי לא ימשיך את הטיפול בו.
כן, לאותו חולה הזכות לבקש כי יבצעו טיפולים רפואיים במטרה ולהאריך חייו גם אם לדעת הרופא המטפל אין לטיפולים הללו כל הצדקה לאור מצבו הרפואי של החולה.

הכנת צוואה בחיים -
"דרך המלך" למניעת טיפול מאריך חיים במצב בו החולה אינו כשיר לבטא רצונו באופן מילולי, היא באמצעות מילוי "הנחיות רפואיות מקדימות".
אלו למעשה הן הנחיות בכתב לגבי אילו טיפולים יבוצעו לצורך הארכת חייו של החולה ואילו לא יבוצעו לצורך כך.
כל אדם כשיר (במובן המשפטי של המילה) מגיל 17 רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות, בהן יביע את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי בו בעת שהוא נוטה למות ונדרש לבצע בו טיפול מאריך חיים.

כשרות המצווה -
אחד הדגשים המשמעותיים ביותר ב"צוואה בחיים" או "הנחיות רפואיות מקדימות" הוא נושא כשירותו של החולה להחליט ולצוות.
זהו תנאי יסוד ועל כן במעמד החתימה על הצוואה או מסמך ההנחיות נדרשים שני עדים לחתימה שאינם קרובי משפחה, ושיוכלו להעיד במידת הצורך על כשרותו של החולה העת החתימה.
חשוב לציין בהקשר זה שמעבר לכשירות החולה בעת החתימה, יש משמעות גם להבנתו של החולה את משמעות ההנחיות עליהן הוא חותם.

מעורבות הצוות הרפואי -
הנחיות רפואיות מקדימות יכולות להינתן רק לאחר שחולה קיבל הסבר מרופא או אחות ומידע רפואי נדרש כדי שיבין את משמעות ההנחיות שהוא נותן.
חשוב לזכור כי הנחיות מקדימות בתוקף במשך 5 שנים ממועד החתימה עליהן ויש להאריך את תוקף המסמך מעת לעת.

סיכום -
לסיכום, קביעת הנחיות לגבי מניעת טיפול מאריך חיים הוא נושא סבוך מבחינה משפטית לאור ההשלכות שיש לאותן הנחיות לגבי הטיפול שיקבל החולה הנוטה למות.
חשוב שהמסמך יחתם כנדרש שכן בעת הרלוונטית, וכך יוכלו לקיים אחר רצון החולה.
        

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.