כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

מדריך ליבואן המתחיל


עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות - דיני יבוא - משפט מסחרי - ייצוג עסקים - ייבוא - משפט בינלאומי - סחר עולמי- עורכי דין יבוא יצוא - מפיץ - סוכן

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה ארבעה עיגולים
מדריך ליבואן המתחיל
מאת: עו"ד גבי מיכאלי ועו"ד עודד זאוברמן


  1. 1.כללי
  2. 1.1.מאמר זה יסקור בקצרה את האפשרות לייבא מצרכים וסחורה לישראל. כן, תינתן סקירה קצרה של המוצרים האסורים לייבוא ומגבלות ייבוא הקיימות כיום בישראל.
  1. 1.2.עוה"ד גבי מיכאלי ועוה"ד עודד זאוברמן ממשרד גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות' מתמחים בייצוג עסקים בישראל ובחוץ לארץ.
  1. 1.3.השלב הראשוני, טרם נכנסים לנבכי הבירוקרטיה הישראלית, הוא שלב בחינת המוצר שברצונך לייבא. שכן, אין טעם להמשיך הלאה אם אין כל אפשרות לייבא את המוצר ארצה, לאור העובדה שייבואו נאסר מפורשות או שמא לא ניתן לקבל אישור מהרשות הממונה כנדרש.
  1. 1.4.ישנה רשימה של פריטים אותם אוסרת מדינת ישראל לייבא, לדוגמא: מכונות ומשחקי מזל, משבשי מד-מהירות, מוצרים שיש בהם כדי להסית לטרור או לאלימות, חומרים מתלקחים, מוצרים מסוכנים (לרבות חיות מסוכנות), כלי ירי, מוצרי אלקטרוניקה וחשמל "זוללי אנרגיה", מוצרים שנוסו על בעלי חיים (בעיקר בתחום הקוסמטיקה) וכיו"ב.
  1. 1.5.בנוסף לרשימה הנ"ל, שאינה רשימה סגורה, ישנם מוצרים שלצורך ייבואם יש לקבל אישור מהרשות הממונה על המוצר. לדוגמא: כדי לייבא טלפון סלולרי עליך לקבל אישור משרד התקשורת. כדי לייבא תוספי מזון לחיות יש לקבל אישור משרד הבריאות וכיו"ב.
  1. 1.6.חסם ייבוא נוסף, הוא החסם הכלכלי. שכן, אם מוצר שברצונך לייבא כבר מיובא על ידי גורם חזק (רשת חנויות פארם, מזון וכיו"ב) יתכן ולא יהיה זה כלכלי להתחרות בייבואן הגדול.
  1. 1.7.אולם, מעבר לקושי הכלכלי אין איסור משפטי (לרוב) לבצע ייבוא מקביל. ההפך הוא הנכון, הנטיה היא להתיר ייבוא מקביל לצורך עידוד תחרות והורדת המחירים בשוק המקומי.
  1. 1.8.במידה וליבואן הגדול הסכם ייבוא בלעדי לארץ, הרי שלעיתים ניתן לפנות לסיטונאים או חנויות שמשווקים את המוצר, לרכוש אותו דרכם ואז לייבא.
  1. 1.9.כאשר מסתבר שניתן ומותר לייבא את המוצר ארצה, מתחיל שלב ההדברות עם היצרן או המשווק.
  1. 1.10.לרוב דרישות היצרן הן בנוגע ליכולת הכלכלית שלך כמייבא (שלא תברח עם הסחורה), נסיון בייבוא וכן סקירה של השוק המקומי – כמה כדאי לו להיכנס למהלך זה, אם בכלל.
  1. 1.11.עכשיו אנחנו נכנסים לחלק המשפטי המובהק של העניין. בהסכם לייבוא ישנן מספר נקודות קריטיות לגביהן יש לתת את הדעת.
  1. 2.הגדרת אופי ההתקשרות: (האם אתה מפיץ  (Distributor)או סוכן(Agent)  ?
  1. 2.1.המפיץ מבצע עבור היצרן את הפעילות העסקית הממשית בארץ היעד. לאור זאת הוא חב בחובה ישירה כלפי הצרכן, בנוגע לטיב המוצר, אחריות למוצר ומתן שירות באופן כללי.
  1. 2.2.הסוכן הוא בעצם שליח של היצרן- מתווך. הוא מקשר בין היצרן לצרכן הסופי (או סיטונאי). לפיכך אחריותו פחותה (וגם הרווח).

  1. 3.הזכות לבלעדיות:
  2. 3.1.זכות זו מגלמת בתוכה הטבות כספיות ואחרות לאור היותך היבואן הראשי והיחיד. יתכן שיתחרו בך באמצעות ייבוא מקביל, אך יהיה קשה ליבואן המקביל להתחרות במחירים לאור היותו "יד שלישית" ולפיכך מרחב הרווח שלו נמוך יותר.
  1. 3.2.מנגד, בלעדיות גם מכילה התחייבות כבדה. יצרן יתן בלעדיות ליבואן שיתחייב לרכישת כמות מינימאלית של מוצרים בשנה, בדרך כלל בסכומים גבוהים. אין עמידה בתנאים הנדרשים תביא להטלת קנסות, תביעות והפסקת ההתקשרות.
  1. 4.אחריות:
  2. 4.1.הנושא חשוב מאוד במיוחד אם מייבאים בכובע של מפיץ. ככל שהתחייבות היצרן למתן שירות ו\או החלפת מוצרים ו\או תחולת ותקופת האחריות רחבה יותר כך יהיה קל יותר ליבואן להתנהל מול קהל הלקוחות ולתת להם שירות הולם.
  1. 5.מועדי תשלום עבור המוצרים:
  2. 5.1.נושא זה הינו בעייתי מטבעו. האחד מוסר מוצר ורוצה לקבל כסף עבורו. השני לא רוצה (או לא יכול) לשלם את מלוא התמורה עוד בטרם קבלת המוצרים ובטח שבטרם מכירתם.
  1. 5.2.פתרון לקושי זה קיימת ונקראת "מכתב אשראי"(Letter Of Credit) . זו התחייבות הבנק המלווה של היבואן לשלם ליצרן עבור הסחורה, בהתקיים כל התנאים הקיימים במכתב האשראי.
  1. 6.שחרור המוצרים:
  2. 6.1.כעת הגיעו המוצרים ארצה. אך גם כדי לשחררם מן המכס יש לבצע כמה פעולות שבלעדיהן לא ישוחררו המוצרים לידי היבואן.
  1. 6.2.יש לשלם מיסים על המוצרים המיובאים: שיעור מס הקניה ושיעור המכס שיוטלו על המוצרים תלוי במספר גורמים. בהתקיים תנאים מסויימים ניתן אף לקבל פטור מתשלום מכס על ייבוא המוצרים. אך נושא זה הינו מורכב מאוד מבחינה משפטית וכרוך בבחינת המוצר והאמנות הקיימות בין מדינת המוצא לישראל.
  1. 6.3.כפי שנאמר בתחילת המאמר, ישנם גם מוצרים שנדרש אישור הרשויות לגביהם נניח אישור הרשות הוטרינרית, אישור מכון התקנים וכיו"ב. ללא אישור זה לא ניתן יהיה לשחרר את המוצר המיובא מן המכס.

  1. 7.קיום הוראות חוק הגנת הצרכן:
  2. 7.1.חוק הגנת הצרכן מונה סימונים רלוונטיים לקבוצות מוצרים שונות, שעל היבואן לדאוג שיופיעו על המוצר.
  1. 7.2.חוק הגנת הצרכן הישראלי מחייב לסמן מוצרים הנמכרים בישראל בתנאים הקבועים בחוק.
  1. 7.3.הסימון צריך לכלול פרטים כגון שם המוצר וכינויו המסחרי, שם היצרן ומענו, שם היבואן ומענו, ארץ היצור, כמות, היות המוצר "מחודש" או מסוג ב', מחיר ועוד. יש קבוצות מוצרים שלהן יש הוראות סימון ספציפיות, שנוספות על הוראות הסימון הבסיסיות (למשל: כאשר מייבאים מוצרי הלבשה יש לפרט גם את שם הסיב ממנו עשוי המוצר, מידות, הוראות כביסה וגיהוץ וכיו"ב). מוצרים מיובאים יסומנו בעברית או בעברית ובלועזית.
  1. 8.סיכום
  2. 8.1.זו הייתה סקירה קצרה של "שרשרת הייבוא", אשר מטרתה להעניק ליבואן המתחיל מושג ראשוני מה נדרש ממנו כדי לייבא מוצר חדש ומלהיב שראה בעת טיולו האחרון בחו"ל.  
  1. 8.2.משרד עוה"ד גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות' ועוה"ד עודד זאוברמן מתמחים בייצוג עסקים העוסקים בייבוא סחורות והפצתם בישראל.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף