שוכר אינו בן ערובה ולא ניתן להחזיקו בכוח בדירה

הסעיף הנ"ל דן בשני מצבים:

הראשון, הבעלים של הדירה לא הסכים כלל (לא בהסכם ולא לאחר מכן), שהשוכר יעביר את השכירות שלו לדייר חליף.
גם במקרה כזה השוכר יכול להביא במקומו שוכר חלופי שעלול לא למצוא חן בעיני בעל הדירה, אולם בעל הדירה ישא בנטל ולספק הסבר ("טעמים סבירים") לאי התאמת השוכר החלופי.
אם הבעלים אינו מציג סיבה סבירה והגיונית לסירובו להעברת זכות השכירות לשוכר חילופי כגון שהשוכר החליף מוגבל בבנק ישראל או אין לו ערבים,לשוכר הקיים הזכות לבצע את העברת זכויות השכירות חרף סירוב בעל הדירה, והוא יוכל לסיים את חוזה השכירות לפני התקופה הנקובה בו.

השני, מצב בו נתן הבעלים הסכמתו העקרונית להכנסת דייר חליף, אך התנה את העברת השכירות בתנאים לא סבירים- נניח שבעל הדירה דורש מהדייר החילופי שכר דירה גבוה בהרבה או ערבויות גבוהות יותר וכיו"ב. גם במצב זה זכאי השוכר לבצע את ההחלפה חרף דרישותיו של הבעלים.

בנוסף לאמור לעיל, כמו בכל יחסים חוזיים, חלה על הצדדים גם החובה לקיים את הסכם השכירות בתום הלב ודרך מקובלת

לבעל דירה אסור לנצל לרעה את מעמדו העדיף על פני שוכר ולהקשות על השוכר להביא שוכר חלופי.
גם לשוכר אסור כמובן להפר את חוזה השכירות ללא סיבה או להביא שוכר חלופי ללא הסכמת הבעלים.

לסיכום
כאשר שוכרים דירה צריך לחשוב גם על מצבים בלתי צפויים מראש ולא להסכים לסעיפים בלתי סבירים של בעל הדירה. כן יש להיזהר לא להסכים לתקופת שכירות ארוכה כאשר מדובר בשוכר שהוא סטודנט או שוכר ללא עבודה קבועה.
אולם כאשר נקלעים למצב בלתי צפוי מצד אחד ובעל דירה בלתי סביר מצד שני – יש לזכור כי יתכן ויש למצב פתרון משפטי ורצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בנושא.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.