נוער במשפט הפלילי - עקרונות כלליים ומנחים

נוער במשפט הפלילי - עקרונות כלליים ומנחים

מאת עו"ד שולמית קהלת

על-פי חוק הנוער קטין הוא אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום לבית המשפט. על כן, כאשר מדובר בנאשם שעבר עבירה בהיותו קטין (כאמור, לפני גיל שמונה עשרה), וכתב האישום מוגש לאחר שמלאו לו שמונה עשרה שנים, לא יחולו על נאשם זה הוראותיו של חוק הנוער המתייחסות לקטינים. (למעט אם נקבע אחרת).

בית המשפט לנוער הוא בית המשפט השלום או המחוזי לכל דבר ועניין. עם זאת, חוק הנוער מסמיך בתי משפט אלה לסטות מהכללים "הרגילים" או מחייב אותו לנהוג אחרת בנושאים מסוימים.

הכלל בבית המשפט לנוער הוא כי הדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות, למעט מקרים בהם סבור בית המשפט כי נוכחותם של קרובי משפחה, קציני מבחן, מדריכים וכיו"ב, יכולים לתרום לשיקומו של הנאשם. כמו-כן, כאשר מתקיים דיון בדלתיים סגורות, חל הכלל לפיו אסור לפרסם דבר, אלא ברשות בית המשפט.

הכלל המנחה בבית המשפט לנוער הנו, כי התגובה למעשיו הפליליים של קטין, תהיה כפופה קודם לכל, למצבו של הקטין ולצרכיו הטיפוליים. בדומה לכך, גם הענישה הנקצבת בבית המשפט לנוער, לעיתים קרובות תיגזר באופן מכריע ממצבו של הקטין, אופיו, יחסיו עם הוריו וסביבתו ואופן התנהגותו.

הגישה האינדיבידואלית היא הגישה הרווחת בבית המשפט לנוער, כאשר הכלל הוא שאין לנקוט את אותה הענישה או את אותם דרכי טיפול לגבי שותפים לעבירה, למעט אם הנסיבות האישיות דומות או הנסיבות בהן בוצעה העבירה מחייבות תגובה זהה.

במילים אחרות, השיקול של אחידות הענישה הנו שיקול מזערי כאשר מדובר בשפיטתם של קטינים.

מאמר זה הינו ראשון בסידרת מאמרים העוסקים בענייני נוער וקטינים ומעמדם במשפט הפלילי.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.