נזקי גוף כתוצאה מן המלחמה בצפון- מהן עילות התביעה?

ירי הטילים והקטיושות גרם וממשיך לגרום לפגיעות גופניות, החל בפגיעות קטלניות שגרמו למות, וכלה בפגיעות פיזיות ונפשיות ("נפגעי חרדה") בדרגות חומרה שונות.

מהן האפשרויות החוקיות אשר עומדות לנפגעים למימוש זכויותיהם לפיצויים בשל הנזקים שנגרמו להם?

החוק העיקרי אשר מסדיר את זכויות האזרחים הנפגעים הינו חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל – 1970.

חוק זה מכיר בזכותו של "נפגע" – "פגיעת איבה" לפיצויים והטבות שונות.
"פגיעת איבה" מוגדרת, בין השאר, כפגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עויינת לישראל מפעולות איבה של ארגון עויין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם.

אין ספק, כי אירגון החיזבאללה עונה על ההגדרה של "ארגון עויין לישראל" – ושיגור הטילים והקטיושות לשטח ישראל והפגיעה מהם – היא פגיעת איבה.

לצורך זכאות לפיצויים ,על הנפגע להוכיח כי נגרמה לו "נכות" כתוצאה מן הפגיעה.
הנכות, פירושה, פגיעה גופנית שגרמה למחלה, החמרת מחלה או חבלה – הן בתחום הגופני והן בתחום הנפשי.
מובן, אפוא, כי יש להוכיח קיומו של "קשר סיבתי" בין הנזק הגופני או הנפשי לבין פעולת האיבה.
לעיתים –פגיעת האיבה תגרום לנזק גופני ונפשי גם יחד, כך למשל, חבלה בראש אשר הותירה גם הפרעות בתחום הנפשי – כגון חרדות, מתח, עצבנות. לצורך מימוש הזכויות – יש צורך לפנות למוסד לביטוח לאומי אשר ממונה עפ"י החוק על ביצועו  אשר יזמן את הנפגע לוועדה רפואית אשר תקבע אם נגרמה לו נכות כתוצאה מן הפגיעה ומהו שעור הנכות –


עפ"י אחוזים הנקובים ומפורטים בטבלה אשר קבועה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) – תשי"ט- 1959.

הפיצויים המשולמים לנפגע אשר הוכר כנכה עפ"י החוק – נקראים תגמולים ואלה משולמים עפ"י הוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום).

היה ונפגע אדם, במהלך עבודתו, או בדרך למקום העבודה, או בדרך ממקום העבודה לביתו הוא זכאי גם לתגמולים והטבות עפ"י חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) – תשנ"ה – 1995.

האם יהיה זכאי להטבות ותגמולים עפ"י 2 החוקים גם יחד?
התשובה לכך שלילית.

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע כי במקרה של זכאות כפולה  – ישולם לו תגמול עפ"י חוק פעולות איבה, אולם תוך 6 חודשים מהיום שנמסרה לו ההחלטה בדבר הכרה עפ"י חוק זה –ואם הוא נכה לפי חוק זה- בתוך 3 חודשים ממועד קבלת ההודעה על קביעת דרגת נכות לצמיתות – עליו הברירה לבחור בין גימלה לפי חוק נפגעי איבה וחוק הביטוח הלאומי.
על הנפגע לשקול שיקולים שונים לענין בחירת המסלול המתאים לו, למשל: רמת ההכנסה ושיעור הגימלה המשולמת מכח כל אחד מן החוקים האמורים.

שאלה נוספת מתעוררת ביחס לפגיעה שנפגע אדם בעת שנהג במכוניתו וטיל פגע ברכבו.
לכאורה, מדובר בתאונת דרכים ולפיכך עשוי הנפגע לתבוע פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

אולם, מכח תיקון בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נקבע כי פגיעה, כאמור, אשר מהווה גם פגיעת איבה – מכח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה – אינה מקנה לנפגע עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועליו לפנות למימוש זכויותיו למוסד לביטוח לאומי – כפי שהוסבר לעיל.

האם תלמיד, אשר נפגע מפגיעת טיל, זכאי לפיצויים עפ"י פוליסת ביטוח תלמידים אשר

מכסה תלמידים בכל מקום, בכל זמן ובכל פגיעה – אף מחוץ לכתלי בית-הספר?
אף כאן – התשובה שלילית.

הפוליסה הסטנדרטית אשר מכסה את התלמידים בשל פגיעות גוף שנגרמות להם קובעת במפורש חריג – לכיסוי, ולפיו – חברת הביטוח לא תחייב בתשלום פיצויים בשל תאונה

שנגרמה "כתוצאה ממלחמה, פלישה, פעולות אויב זר, מעשה איבה, פעולה מלחמתית בין אם הוכרזה מלחמה בין אם לאו".

חיילים אשר נפגעו במהלך הפעילות הצבאית, זכאים, אם הם נפגעו  במהלך אותה פעילות לתגמולים מכח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) – תשי"ט 1959.
ואם, חלילה, נספו חיילים במהלך הפעילות הצבאית – זכאים בני משפחתם לתבוע תגמולים מכח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) – תש"י – 1950.
במקרים אלה – של פגיעות חיילים – התביעה תוגש לאגף השיקום – במשרד הביטחון.

לסיכום – מימוש הזכויות המוקנות לנפגעי גוף (בהבדל מנפגעי רכוש) מחייב בדיקה, שיקול דעת והכנה מקיפה לצורך מיצוי ההטבות בדרך המיטבית וכולנו תקווה שמספרם של הנפגעים לא יגדל.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.