תשלום למינהל עבור שימוש לא חקלאי בקרקע של משק במושב

מוכרת לכולנו התופעה של שימוש מסחרי בקרקע חקלאית במושבים. לאחרונה נדונה תביעה בענין זה בבית המשפט, השלום בחדרה בה נדונו שאלות שונות שמעוררת הסוגיה.

המינהל תבע בעל משק לתשלום דמי שימוש עבור שימוש מסחרי, שנעשה בחלק משטח המשק. כן תבע המינהל צו מניעה להפסקת השימוש המסחרי, שלא על פי תנאי החוזה, ולמתן צו להריסת המבנים ששימשו לשימוש האמור.

התביעה הוגשה גם נגד המושב, בהיותו השוכר של המשבצת החקלאית כולה מהמינהל, ולפיכך נטען כי הוא אחראי כלפי המינהל, על פי חוזה השכירות, שהשימוש בקרקע ייעשה אך לצרכים חקלאיים ובמיגבלות שנקבעו בחוזה.

הנתבעים הודו שעשו שימוש מסחרי בקרקע חקלאית, אך טענו כי הדבר נעשה כדין כיוון שלפי החלטות במינהל ודו"ח ועדת הבר, ניתן לקבל היתר לשימוש החורג בקרקע הנידונה.

בית המשפט פסק כדלהלן:

ראשית, על התובע, במקרה זה המינהל, להוכיח את תביעתו. אולם בענייננו נטל ההוכחה מתחלף, מכיוון שהנתבעים הודו שעשו שימוש מסחרי בקרקע חקלאית.
לעניין ההגנה המתבססת על קיומה של אפשרות לקבל היתר לשימוש המדובר, בנסיבות מסוימות, בית המשפט דוחה את הטענה. האפשרות לקבל היתר לשימוש לא חקלאי שנעשה בפועל אינה יכולה לשמש הגנה כל עוד הנתבעים לא ביקשו וקיבלו היתר לכך.
לעניין בקשת המינהל לצו הריסה, בית המשפט פוסק כי אין לבית משפט שלום סמכות לצוות על הריסה אלא רק כסעד נילווה לסעד של פינוי וסילוק יד. כיוון שבמקרה הנדון אין סעד ההריסה נלווה לסעד פינוי, אלא עומד בפני עצמו, לא ניתן צו הריסה.
לעניין החיוב בדמי שימוש- בית המשפט קבע כי מאחר ששימוש מסחרי מניב תשואה גבוהה יותר מאשר שימוש חקלאי, זכאי המינהל לדמי שימוש מוגדלים בהתאם לשימוש שנעשה בקרקע בפועל, דהינו דמי שימוש מוגדלים.
בשאלה זו הוגשו לבית משפט שתי חוות דעת שמאיות, אחת מטעם המינהל ואחת מטעם הנתבעים.
בית המשפט לא קיבל את חוות הדעת מטעם המינהל בהיותה שטחית וכללית מדי, ומסתמכת על שווי השימוש בנכסים מרוחקים מהשטח נשוא המשפט.

לפיכך אימץ בית המשפט את האמור בחוות דעת השמאי של הנתבעים, וחייב אותם לשלם למינהל דמי שימוש בסך 32 דולר למ"ר בנוי בשל כל התקופה בה נעשה שימוש מסחרי בקרקע.
* מינהל מקרקעי ישראל נגד פרידמן.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.