חיפוש
סגור
תאונה באתר הבניה - אחריות מזמין העבודה והיזם
עורכי דין - מידע משפטי: דיני נזיקין ו/או ביטוח, דיני מקרקעין - דיני מקרקעין - דיני בטיחות בעבודה - נזיקין - ביטוח - נזק - עבודות בניה - קבלן מבצע - מזמין עבודה - יזם - בניית בית - דיני בניה - אחריות - מנהל עבודה
העובד החדש של קבלן האינסטלציה נפל מגג המבנה, נפצע באופן קשה בראשו ונותר נכה לצמיתות...
שלח שאלה בנושא לעורך דין
תאונה באתר הבניה - אחריות מזמין העבודה והיזם
מאת: עו"ד רוני שדה
מר ישראל ישראלי קיבל בירושה את ביתו הישן של סבו במושב מבוסס במרכז הארץ, חשב כי החיים מחייכים אליו והחליט לממש את חלומו ולבנות לו ולמשפחתו בית צנוע בכפר.
לאחר שבדק את חסכונותיו, את גובה ההחזר הצפוי בגין המשכנתא ואת ההוצאות הכספיות הצפויות, החליט מר ישראל ישראלי לנצל את ניסיונו משכבר הימים כקצין בצה"ל ולבצע את בניית בית חלומותיו בעצמו כאשר לצורך ביצוע עבודות השלד, שכר הוא את שירותיו של קבלן השלד אשר בנה שלד לתפארת למספר שכנים במושב וכאשר כולם גמרו עליו את ההלל. את שאר הקבלנים (חשמל ותקשורת, אינסטלציה, טיח וצבע, ריצוף ומיזוג אוויר וכו') בחר מר ישראל ישראלי באופן אקראי לאחר שקיבל חוות דעת מצוינת עליהם ועם כל אחד מהם אף חתם על חוזה לביצוע העבודות ולאחר קבלת היתר הבנייה כדין החל מר ישראל ישראלי במלוא המרץ לבנות את ביתו.
במהלך ביצוע עבודות השלד ולאחר שקבלן האינסטלציה התבקש לקבוע את צינורות הביוב בתוך יציקת הגג, נפל יוסי-העובד החדש של קבלן האינסטלציה, מגג המבנה, נפצע באופן קשה בראשו ונותר נכה לצמיתות.
מר ישראל ישראלי היה בטוח כי לא יאונה לו כל רע מכיוון שהוא ווידא כי כל אחד מקבלני המשנה חותם מולו על סעיף ולפיו קבלן המשנה נושא באחריות לבטיחות עובדיו ולכן הופתע הוא עד מאוד כאשר נתבע הוא ביחד עם קבלן האינסטלציה-מעבידו של יוסי, לתשלום כל נזקיו של יוסי.
האם מצב זה ייתכן? האם מר ישראל ישראלי אמור לשלם ליוסי את נזקו ביחד עם מעבידו של יוסי?
לא רק שמצב זה ייתכן אלא אף קורה בחיי היומיום, כאשר יזמים נדרשים לשאת בנזקיהם של עובדים באתרי בנייה ולעיתים ביחד עם מעבידיהם של העובדים שנפגעו.
מדוע?
הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו הן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: "התקנות" ) הקובעות את חלוקת האחריות בין מבצע הבנייה, הקבלן הראשי וקבלני המשנה כאשר התקנות קובעות באופן מפורש כי חובה היא למנות מנהל עבודה בכל אתר בנייה וכאשר בהיעדר מינוי של מנהל עבודה, מוטלות באופן אוטומטי כל החובות החלות על מנהל העבודה, על מבצע הבנייה בעצמו.
"מבצע הבניה" הוגדר כ"קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו" כאשר התקנות קובעות באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי כאשר מזמין העבודה מתקשר עם קבלן ראשי ("קבלן מפתח" המבצע את כל העבודות עד למסירת המפתח למזמין) קבלן זה הוא יהיה מבצע הבניה ולפיכך החובה למינוי מנהל עבודה מוטלת עליו, לא כך המצב כאשר מזמין העבודה (כדוגמת מר ישראל ישראלי...) התקשר עם מספר קבלנים לביצוע עבודות בניה שונות, כי אז מזמין העבודה הפך להיות מבצע הבניה וחובת מינוי מנהל העבודה הוטלה עליו באופן אוטומטי.
נושא זה נידון בעבר ואף לאחרונה בבית המשפט העליון ונפסק כי בנסיבות בהן יוכח כי מזמין העבודה לא מינה קבלן ראשי הרשום ברשם הקבלנים לביצוע עבודת הבניה, ו/או לא שכר מנהל עבודה מוסמך לביצוע עבודות הבניה ו/או הטיל את ביצוע פעולות הבניה על יותר מקבלן ראשי יחולו החובות המוטלות על "מבצע הבניה" על המזמין כאשר קביעה זו מתיישבת גם עם התכלית שביסוד התקנות, ולפיה יש להבטיח כי זהותו של הגורם האחראי תהא ברורה וידועה מראש - למן תחילת מלאכת הבניה ומכאן שמזמין העבודה יהיה אחראי גם הוא לנזקו של עובד באתר הבנייה מקום בו לא הוטלה מלאכת הבניה על מבצע בניה אחד וכל שכן, לא מונה מנהל עבודה באתר הבניה.
מכאן שבמקרה של מר ישראל ישראלי, לא מן הנמנע כי בסופו של יום יקבע כי לנזקו האמור של יוסי, יהיו אחראים במשותף מספר מעוולים ובהם בין היתר, אף מר ישראל ישראלי במעמדו כמבצע הבניה הלכה למעשה.
לשאלת מידת מעורבותם של שאר הגורמים השונים באתר הבניה לנזקו של העובד באתר הבנייה- על כך במאמר שיתפרסם בקרוב.
מאת: עו"ד רוני שדה
מר ישראל ישראלי קיבל בירושה את ביתו הישן של סבו במושב מבוסס במרכז הארץ, חשב כי החיים מחייכים אליו והחליט לממש את חלומו ולבנות לו ולמשפחתו בית צנוע בכפר.
לאחר שבדק את חסכונותיו, את גובה ההחזר הצפוי בגין המשכנתא ואת ההוצאות הכספיות הצפויות, החליט מר ישראל ישראלי לנצל את ניסיונו משכבר הימים כקצין בצה"ל ולבצע את בניית בית חלומותיו בעצמו כאשר לצורך ביצוע עבודות השלד, שכר הוא את שירותיו של קבלן השלד אשר בנה שלד לתפארת למספר שכנים במושב וכאשר כולם גמרו עליו את ההלל. את שאר הקבלנים (חשמל ותקשורת, אינסטלציה, טיח וצבע, ריצוף ומיזוג אוויר וכו') בחר מר ישראל ישראלי באופן אקראי לאחר שקיבל חוות דעת מצוינת עליהם ועם כל אחד מהם אף חתם על חוזה לביצוע העבודות ולאחר קבלת היתר הבנייה כדין החל מר ישראל ישראלי במלוא המרץ לבנות את ביתו.
במהלך ביצוע עבודות השלד ולאחר שקבלן האינסטלציה התבקש לקבוע את צינורות הביוב בתוך יציקת הגג, נפל יוסי-העובד החדש של קבלן האינסטלציה, מגג המבנה, נפצע באופן קשה בראשו ונותר נכה לצמיתות.
מר ישראל ישראלי היה בטוח כי לא יאונה לו כל רע מכיוון שהוא ווידא כי כל אחד מקבלני המשנה חותם מולו על סעיף ולפיו קבלן המשנה נושא באחריות לבטיחות עובדיו ולכן הופתע הוא עד מאוד כאשר נתבע הוא ביחד עם קבלן האינסטלציה-מעבידו של יוסי, לתשלום כל נזקיו של יוסי.
האם מצב זה ייתכן? האם מר ישראל ישראלי אמור לשלם ליוסי את נזקו ביחד עם מעבידו של יוסי?
לא רק שמצב זה ייתכן אלא אף קורה בחיי היומיום, כאשר יזמים נדרשים לשאת בנזקיהם של עובדים באתרי בנייה ולעיתים ביחד עם מעבידיהם של העובדים שנפגעו.
מדוע?
הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו הן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: "התקנות" ) הקובעות את חלוקת האחריות בין מבצע הבנייה, הקבלן הראשי וקבלני המשנה כאשר התקנות קובעות באופן מפורש כי חובה היא למנות מנהל עבודה בכל אתר בנייה וכאשר בהיעדר מינוי של מנהל עבודה, מוטלות באופן אוטומטי כל החובות החלות על מנהל העבודה, על מבצע הבנייה בעצמו.
"מבצע הבניה" הוגדר כ"קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו" כאשר התקנות קובעות באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי כאשר מזמין העבודה מתקשר עם קבלן ראשי ("קבלן מפתח" המבצע את כל העבודות עד למסירת המפתח למזמין) קבלן זה הוא יהיה מבצע הבניה ולפיכך החובה למינוי מנהל עבודה מוטלת עליו, לא כך המצב כאשר מזמין העבודה (כדוגמת מר ישראל ישראלי...) התקשר עם מספר קבלנים לביצוע עבודות בניה שונות, כי אז מזמין העבודה הפך להיות מבצע הבניה וחובת מינוי מנהל העבודה הוטלה עליו באופן אוטומטי.
נושא זה נידון בעבר ואף לאחרונה בבית המשפט העליון ונפסק כי בנסיבות בהן יוכח כי מזמין העבודה לא מינה קבלן ראשי הרשום ברשם הקבלנים לביצוע עבודת הבניה, ו/או לא שכר מנהל עבודה מוסמך לביצוע עבודות הבניה ו/או הטיל את ביצוע פעולות הבניה על יותר מקבלן ראשי יחולו החובות המוטלות על "מבצע הבניה" על המזמין כאשר קביעה זו מתיישבת גם עם התכלית שביסוד התקנות, ולפיה יש להבטיח כי זהותו של הגורם האחראי תהא ברורה וידועה מראש - למן תחילת מלאכת הבניה ומכאן שמזמין העבודה יהיה אחראי גם הוא לנזקו של עובד באתר הבנייה מקום בו לא הוטלה מלאכת הבניה על מבצע בניה אחד וכל שכן, לא מונה מנהל עבודה באתר הבניה.
מכאן שבמקרה של מר ישראל ישראלי, לא מן הנמנע כי בסופו של יום יקבע כי לנזקו האמור של יוסי, יהיו אחראים במשותף מספר מעוולים ובהם בין היתר, אף מר ישראל ישראלי במעמדו כמבצע הבניה הלכה למעשה.
לשאלת מידת מעורבותם של שאר הגורמים השונים באתר הבניה לנזקו של העובד באתר הבנייה- על כך במאמר שיתפרסם בקרוב.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
ייעוץ אישי 
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
