אופציות לעובדים - סקירת החלטות מיסוי חדשות

עורכי דין - מידע משפטי: דיני מעבודה , משפט מסחרי ו/או דיני חברות , דיני מיסים - דיני עבודה - דיני מיסים - אופציות לעובדים - מיסוי - הכנסה - רווח הון - תכנון מס - נאמן - מימוש אופציה - חברת חוץ - חברה זרה - espp -

שלח שאלה בנושא לעורך דין

אופציות לעובדים - סקירת החלטות מיסוי חדשות
מאת: עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי

פתח דבר
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") מאפשר ככלל לחברה מעבידה לבחור בין שני מסלולי הטבות מס בכל הקשור להקצאת אופציות ומניות לעובדים לאחר 1 בינואר 2003. מסלול הכנסת עבודה (סעיף 102(ב)(1) לפקודה) ומסלול רווח הון (סעיף 102(ב)(2) לפקודה). בשני המסלולים מתחייב העובד במס רק במועד המימוש, קרי במועד העברת המניה מהנאמן לעובד או במועד מכירת המניה לצד ג' (על ידי הנאמן), לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שהאופציות הופקדו בידי נאמן והתקיימו תנאים נוספים המפורטים במסגרת הסעיף. סעיף 102(ב)(3) לפקודה מחיל את מסלול רווח ההון גם על חברות ציבוריות, בהתאמות מסוימות.

בפועל, מרבית החברות המקצות אופציות לעובדיהם, מאמצות את מסלול רווח הון. אימוץ שכזה מחייב את העובד להפקיד את האופציות בידי נאמן לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים. במועד המימוש, שווי ההטבה שנצמח לעובד, ככל שנצמח, יחוב בשיעור מס של 25%. סעיף 102(א) לפקודה מגדיר את "שווי ההטבה" כ"תמורה או השווי במועד המימוש, בניכוי הוצאות שהוציא העובד ברכישת המניה כשהן מתואמות מיום ההוצאה ועד למועד המימוש וכן הוצאות שהוציא העובד בשל המכירה".

בחירה של החברה המעבידה להקצות אופציות במסלול הכנסת עבודה, מחייבת את העובד להפקיד את האופציות בידי נאמן לתקופה שלא תפחת מ-12 חודשים. במועד המימוש, ייזקף שווי ההטבה לעובד כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה והעובד יחוב במס שולי בהתאם לסעיף 121 לפקודה (45% שיעור מס מקסימאלי) בתוספת חבות בדמי ביטוח לאומי, ככלל, בשיעור של 12%.

סעיף 102(ג)(1) לפקודה, מאפשר גם הקצאת אופציות שלא באמצעות נאמן. במקרה זה, יחויב העובד כבר במועד הקצאת האופציות במס בגין הכנסת עבודה ועל הרווח שיצמח ממועד הקצאת האופציות ועד מועד המימוש, יחויב העובד במס רווח הון. בהקצאה של אופציה שאינה רשומה למסחר בבורסה, קובע סעיף 102(ג)(2) לפקודה, כי מועד החבות במס על הכנסת עבודה ידחה למועד המימוש.

חשיבות התנאים הפרוצדוראליים הכרוכים בסעיף 102 לפקודה
הוראות סעיף 102 לפקודה וכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג- 2003 (להלן: "הכללים"), שנקבעו מכוחם, מסדירים ומתנים את הזכאות בהטבת המס לעובדים בשורה ארוכה של תנאים טכניים ופרוצדוראליים. החל משלב הכנת תוכנית האופציות והגשתה לאישור פקיד השומה, עבור בשלב הקצאת האופציות בפועל לעובדים וכלה בשלב החזקת האופציות על ידי הנאמן ומימוש האופציות. לגישתה של רשות המסים, אי עמידה בתנאים אלו עלול לשלול מניה וביה את הזכאות להטבות המס לעובדים המוסדרות כאמור בסעיף 102 לפקודה. משכך, יש לבחון פנייה לחטיבה המקצועית ברשות המסים או לפקיד השומה, כאשר עולה חשש להפרת הוראות סעיף 102 לפקודה והכללים.
ברשימה זו נסקור בקצרה שתי החלטות מיסוי שהתפרסמו לאחרונה באתר רשות המסים בתחום האופציות לעובדים. החלטות מיסוי אלו, ככל החלטת מיסוי, מציגות את עמדתה הרשמית של רשות המסים ביחס לסוגיות העקרוניות המפורטות בהן.

החלטת מיסוי: 6599/11
הנושא:קיצור מועד ההבשלה.
רקע: חברות נוהגות להכפיף את זכותו של העובד לממש אופציות למניה בתקופת הבשלה (Vesting) אותה נדרש העובד לעבוד בחברה המקצה או בחברות קשורות לה. חששן מטבע הדברים הוא, כי עובד אשר יקבל אופציות ויוכל לממשן למניות החברה לאלתר יבחר לעשות כן ולא ירגיש מחויבות להמשיך ולעבוד בחברה. בהתאמה, קיצור תקופת הבשלה לעובד יכולה להיחשב כמתן טובת הנאה לעובד, המקימה חבות במס בידי העובדים.

תמצית העובדות: חברה ישראלית ציבורית הקצתה לעובדיה אופציות במסגרת הקצאה באמצעות נאמן במסלול רווח הון. לבקשת עובדי החברה וכהכרה למסירותם של העובדים ומחויבותם לחברה משך תקופה ארוכה של אירועים ביטחוניים קשים בסביבת המפעל, בכוונת החברה לקצר את תקופת הבשלת האופציות לעובדים קיימים. יצוין, כי קיצור התקופה אינו חלק מהליך פרישה של מי מהעובדים והדבר נעשה כאמור כאות הוקרה על מסירותם. בהתאם לסמכות הדירקטוריון, תוקנה תוכנית האופציות של החברה, כך שניתן יהא לקצר את תקופת ההבשלה של האופציות (אקסלרציה).

הבקשה: רשות המסים התבקשה לקבוע, כי קיצור תקופת ההבשלה (אקסלרציה) כאמור אינו מהווה אירוע מס ו/או הקצאה חדשה של אופציות, לעניין הוראות סעיף 102 לפקודה.

עיקרי החלטת המיסוי ותנאיה: רשות המסים נעתרה לבקשה וקבעה בהחלטתה, בין היתר, כי בנסיבות האמורות קיצור תקופת ההבשלה אינו מהווה אירוע מס במישור העובד, בכפוף לעמידה בתנאי סעיף 102 לפקודה. בנוסף נקבע, כי מניין 24 החודשים יחל במועד בו הוקצו המניות בפועל והופקדו בידי נאמן. משמע, לא מדובר בהקצאה חדשה.

מסקנות ורשמים: נראה, אפוא, כי עמדתה העקרונית של רשות המסים הינה, כי קיצור של תקופת ההבשלה יכול להיחשב כאירוע מס של העובדים, אלא שבנסיבות העניין הספציפי נקבע, כי לא מדובר באירוע מס. הגם שהתוצאה אליה הגיעה רשות המסים בהחלטה הספציפית, ראויה בעיני, נכון יותר היה אם רשות המסים הייתה מבהירה, כי קיצור תקופת הבשלה אינו מהווה ככלל אירוע מס ואינו מהווה הפרה של סעיף 102 לפקודה.

במילים אחרות, סעיף 102 לפקודה מעגן תקופת חסימה בת שנתיים (במסלול רווח הון) במסגרתה האופציות/ המניות מכוח האופציות צריכות להיות מוחזקות בידי נאמן. סעיף 102 לפקודה והכללים אינם מאזכרים ואינם מסדירים כלל את סוגית תקופת ההבשלה. סוגיה זו נותרת כל כולה במישור החוזי בין העובדים לבין החברה המעבידה. לבטח אין כל מניעה חוקית מלהקצות לעובדים אופציות ללא כל תקופת הבשלה. הרי כי כן, מתבקש לעמדתי, כי משנקבע בסעיף 102(ב) לפקודה, כי אירוע המס נדחה במסלול רווח הון למועד המימוש (מועד העברת המניה מהנאמן לעובד או מועד מכירת המניות), אזי קיצור תקופת ההבשלה כשלעצמה אינה צריכה להוות הפרה של תנאי סעיף 102 לפקודה.

החלטת מיסוי: 5080/11
הנושא: אישור חברת חוץ כחברה מעבידה לעניין הוראות סעיף 102 לפקודה.

רקע: הוראות סעיף 102(א) לפקודה ובפרט הגדרת "חברה מעבידה" מאפשרות גם לחברה תושבת חוץ להקצות אופציות לעובדים לפי סעיף 102 לפקודה, בתנאי שיש לחברה מפעל קבע או מרכז מחקר ופיתוח בישראל ומנהל רשות המסים אישר את ההקצאה.

תמצית העובדות: חברה בין לאומית (להלן: "החברה הזרה"), מפעילה סניף בישראל (להלן: "הסניף"), המהווה מוסד קבע בישראל של החברה הזרה. הסניף עוסק בשיווק מוצרי החברה בישראל. הפעילות בישראל מבוצעת על ידי קבוצת עובדים של הסניף, אשר הינם תושבי ישראל (להלן: "עובדי הסניף"). הסניף מגיש דוחות ביחס לפעילותו העסקית בישראל מדי שנת מס ומשלם מס בישראל על רווחים הנובעים מפעילות זו. החברה מעוניינת לצרף את עובדי הסניף לתוכנית ה-ESPP של החברה הזרה ולאפשר גם לעובדי הסניף לרכוש את מניות החברה הזרה עפ"י תנאי תוכנית ה-ESPP, תוך התאמת תנאי תוכנית ה-ESPP להוראות סעיף 102 לפקודה במסלול רווח הון.

הבקשה: רשות המסים התבקשה לאשר, כי החברה הזרה מהווה "חברה מעבידה" בישראל, כהגדרת המונח בסעיף 102 לפקודה.

עיקרי החלטת המיסוי ותנאיה: החלטת המיסוי אישרה, כי יראו בחברה הזרה המיוצגת באמצעות הסניף בישראל כמעביד, לעניין המונח "חברה מעבידה" בסעיף 102(א) לפקודה. האישור מותנה, בין היתר, בכך, שממועד צירוף עובדי הסניף לתוכנית ה-ESPP ועד למועד המימוש (כהגדרת המונח בסעיף 102(א) לפקודה), של המניות הנרכשות במסגרת תוכנית ה-ESPP, תפעל החברה בישראל באמצעות הסניף ותגיש דוחות לפקיד השומה כאמור לעיל. החלטת המיסוי מוסיפה וקובעת, כי אם תחדל החברה להגיש דוחות לפקיד השומה ו/או אם יתברר, כי העובדות שהוצגו בפני רשות המסים אינן נכונות ו/או שלמות, יבוטל האישור למפרע, ועל השתתפות עובדי הסניף בתוכנית ה-ESPP יחולו הוראות סעיף 102(ג)(2) לפקודה. דהיינו, הקצאה ללא נאמן המשיתה חבות בשיעור מס שולי.

מסקנות ורשמים: החלטת המיסוי מיישמת ומגשימה לכאורה את הוראות סעיף 102 לפקודה, שכן היא מאפשרת לעובדים הישראלים המשתתפים בתוכנית ה- ESPP להיכנס לגדרי סעיף 102 לפקודה. עם זאת, אישור זה מותנה כאמור בכך שממועד צירוף עובדי הסניף לתוכנית ה-ESPP ועד למועד המימוש תפעל החברה הזרה בישראל באמצעות הסניף. מדובר לדעתי בתנאי מחמיר יתר על המידה הן לחברה הזרה והן לעובדים הישראלים, שיכולים להפוך לעניין זה למעין בני ערובה של החברה הזרה. התנאי הופך להיות בלתי סביר בעיני לגבי אופציות שהובשלו ותמה לגביהן תקופת החסימה ומחייב הערכות מוקדמת מצד העובדים והחברה הזרה, ככל שיוחלט על הפסקת פעילות החברה הזרה בישראל. לגבי יישום סעיף 102 לפקודה לעניין תוכניות ESPP ראו החלטות מיסוי 140/06 ו- 141/06.

סיכום
זכאות בקבלת ההטבות מכוח סעיף 102 לפקודה, מחייבת, אם כן, שמירה קפדנית על התנאים המנויים במסגרת הסעיף. במקרה של אי ודאות מומלץ לקבל ייעוץ ממומחים בתחום ואף לשקול פנייה לקבלת עמדתה של רשות המסים.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.