רישום נציגויות של חברות ישראליות ברוסיה

רישום נציגויות של חברות ישראליות ברוסיה
מאת: עו"ד בוריס למפר

א. כללי

בעשור האחרון גדל מספר החברות הזרות הפועלות בפדרציה הרוסית, בהן חברות ישראליות ממגוון רב של תחומים. חברות גלובליות רבות בוחרות לפתוח נציגויות במדינה הודות לקצב הצמיחה הגבוה, השוק המקומי הגדול ואוצרות הטבע הרבים המצויים בשטחה. קצב צמיחת הכלכלה הרוסית מרשים אף יותר בהשוואה לכלכלות רבות אשר חוו משברים גדולים בשנים האחרונות.

המבנה המשפטי של פעילות חברות ישראליות ברוסיה מתבסס על חובת רישום חברה בבעלות זרה לפי הוראות הדין הרוסי. חובת הרישום מהווה עיקרון חשוב, ובמקרים של הפרת חובה זו עלולים המפרים למצוא את עצמם על ספסל הנאשמים ובנוסף לספוג קנסות כספיים משמעותיים.

האפשרות הנפוצה ביותר במבנה משפטי מסוג זה הינה הקמת חברה ברוסיה כשבעליה חברה ישראלית או חברה זרה אחרת שבשליטת חברה ישראלית. רובן של החברות הישראליות פונה לכיוון של הקמת חברת בת בקפריסין, אשר שתקים באמצעותה תוקם החברה הרוסית. חברה רוסית המוקמת לפי מבנה זה, הינה חברה מקומית לכל דבר ועניין, וחלים עליה הוראות חוק החברות הפדראלי הרוסי, לרבות החוק הפדראלי "על רישום ממלכתי של ישויות משפטיות" מיום 8.08.2001.

במבנה זה קיימים יתרונות שונים שביניהם בולטים יתרונות מס הנובעים מהוראות נוחות של אמנה על מניעת כפל מס בין רוסיה וקפריסין (אמנה שלא חלה על היחסים בין קפריסין וישראל) והסכמים אחרים (ראה החלטת ממשלת רוסיה מיום 2.09.2010 מס' 1431-? "על חתימת פרוטוקול שינויים לאמנה על מניעת כפל מס בין רפובליקה קפריסין והפדרציה הרוסית מיום 5.12.1998").

למרות מספר רב של חברות מסוג זה, יש בהן מספר חסרונות מהותיים שעליהם כדאי לתת את הדעת לפני פניה לערוץ זה. אחד מהחסרונות הבולטים במקרה זה הינו הצורך בהחזקת נציגים ועובדים רבים במדינות שונות, והעמידה בדרישות הרגולציה בכל אחת מאותן המדינות, מהלך יקר שאינו תמיד מוצדק מהטעמים הארגוניים והכלכליים. לדוגמה, כשחברה ישראלית פועלת בתחום פיתוח טכנולוגיות שונות ומכירתן – אין כל צורך להחזיק בשרשרת חברות, אלא ניתן לבנות מערכת נציגות ברוסיה ללא כל "מתווך" כפי שיוסבר להלן, פתרון זה יעיל יותר ומאפשר פיקוח ושליטה אדוקים יותר על פעילות הנציגות.

חשוב לציין כי על פי הדין הרוסי קיימים שני סוגים של חברות – האחת, חברה מסוג שאין בה הון מניות רשום, אלא זכויות בחברה, "חלקים" בה, והמבנה המשפטי שלה דומה למבנה של שותפות. הסוג השני, חברות שיש להן הון מניות רשום המחולק בין בעלי המניות, חברה מסוג זה כפופה להוראות דיני החברות ברוסיה , לרבות דיני ניירות ערך וכיוצא בזה. הבחירה בין שני "סוגי החברות" הינה קריטית לעתידה של החברה ועל כן טרם הקמת החברה מומלץ לבצע בחינה עם מומחים בדין הרוסי. חברות ישראליות במגוון תחומים מקימות חברות משותפות בהשתתפות שותף מקומי, והיחסים ביניהם מוגדרים בהסכמי יסוד של החברה משותפת ובתקנון החברה. במקרים אלו נדרש מהשותף הישראלי מאמץ רב כדי לפקח על כל צעד שבוצע או שיבוצע ע"י השותף המקומי כאשר ניסיון העבר מראה לנו כי, במקרים רבים, לא ניתן לעשות זאת בצורה טובה.

ההתייחסות למבנה המשפטי של הפעילות ברוסיה צריכה להיות מקצועית, ולאחר בחינה עם מומחים בדין הרוסי. חברות ישראליות בתחומים שונים מקימים גם חברות משותפות בהשתתפות שותף מקומי, והיחסים ביניהם מוגדרים בהסכמי יסוד החברה משותפת ובתקנון החברה. במקרים אלו נדרש מהשותף הישראלי מאמץ רב כדי לפקח על כל צעד שבוצע או שיבוצע ע"י השותף המקומי ואנו יודעים כי לא תמיד ניתן לעשות זאת בצורה טובה.


ב. נציגות וסניף

הדין של הפדרציה הרוסית נותן אפשרות נוספת לפעילות חברות ישראליות ברוסיה באמצעות הקמת נציגות של תאגיד ישראלי (להלן:"הנציגות "). הנציגות מהווה מבנה משפטי בטוח ופשוט שלא מצריך השקעה כספית משמעותית בהקמתו. נציגות מיועדת להיות גוף משפטי נפרד מהחברה המעוניינת בייצוג האינטרסים המשפטים והמסחריים שלה ברוסיה. כך לדוגמה, חברה למכירת טכנולוגיה בתחום החקלאות אשר הקימה נציגות ברוסיה לצורך מתן שירות ללקוח של החברה במגוון נושאים אשר כללו: הדרכה, הטמעת המערכת ומתן אחריות בגין ציוד שסופק. במידה ואין דרישות מיוחדות מצד השלטונות או הלקוח אין צורך ברישום חברה מקומית ואפשר להסתפק ברישום נציגות בלבד, אשר כאמור מובילה לחסכון בעלויות.

מרבית הציבור הישראלי הפועל ברוסיה אינו פונה למבנה זה של נציגות ומעדיף מסגרות מסובכות ויקרות שלטעמנו, אינן נותנות את המענה האולטימטיבי למטרות החברה הישראלית. לא מעט חברות ישראליות שוקלות להיכנס לשוק הרוסי עם מוצר שלהם, אך ללא ידע ספציפי ו/או שותף מקומי. במטרה להקטין את הנזקים האפשריים מכישלון מסוג זה מומלץ להקים נציגות של אותה חברה הישראלית. באמצעות הנציגות יהיה אפשר לבדוק את שוק המקומי ברוסיה ובעד מועד לקבל החלטה סופית על כניסה רצינית או ויתור על הרעיון.
למי עוד מומלץ להשתמש במבנה של נציגות או סניף – חברות בעלות זכויות יוצרים או ידע חדשני. במקרה זה כל הזכויות מסוג זה נשמרות בידי חברה ישראלית ורק היא רשאית להחליט על נקיטת צעדים להגנה על זכויות יוצרים שלה. חשוב לציין במקרה זה כי שם החברה הישראלית נשאר ללא שינוי אצל הנציגות ובכך שומרת החברה על סימני המסחר והמוניטין שלה.

לנציגות יתרונות נוספים בנוסף להיבט הכלכלי. הנציגות מאפשרת פעילות בשטחי רוסיה בצורה מלאה ונשלטת ע"י הגוף הישראלי. לא מעט מקרים מעידים על כך שבעלי החברות ברוסיה מאבדים את שליטתם ו/או נכסיהם עקב מעשים של השתלטות עויינת (ראה גם מאמר בעניין "מגמות השתלטות על חברות ברוסיה" , עו"ד בוריס למפר) מצד מתחרים או "שותפים לשעבר" מה שלעיתים עולה עד כדי מעשה מרמה ומעשים פליליים אחרים. בנציגות אין כל אפשרות "להחליף" או להשתלט על החברה שהקימה אותה, ולאור זאת מבנה הנציגות בטוח יותר מהמבנה של חברה שמניותיה מוחזקות ע"י מספר רב של מחזיקים וביניהם ע"י חברה זרה.

הדין הרוסי מאפשר לחברות זרות, בנוסף להקמת הנציגויות, להקים ברוסיה גם סניפים, כשהבדל העיקרי בניהם נימצא בתחום היקף הסמכויות לפעול בשם חברת אם. לסניף ניתנה סמכות רחבה יותר מהנציגות, ופעולות הסניף מאפיינת ניהול השקעות חברות זרות (קרנות, בנקים ואח') בפדרציה הרוסית לפי חוק פדראלי המיוחד "על השקעות זרות בפדרציה הרוסית" מיום 25.07.2002 (להלן: "הסניף").

המאפיינים המשפטיים של נציגות או סניף חברה זרה דומים למאפיינים של "חברת חוץ" הנרשמת עפ"י דין ישראלי לפי הוראות סעיפים 346-349א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

ככלל, הנציגות או הסניפים נרשמים לתקופה מוגבלת של בין שנה לשלוש שנים או חמש שנים וזאת לאור מיצוי המשימות שעומדות בפני הנציגות או הסניף. עובדה זאת מהווה יתרון גדול לחברה ישראלית אשר לא נדרשת לפעול בהליך משפטי קשה וממושך לצורך פירוק ו/או מחיקת החברה הרוסית.

לנציגות ולסניף יש למנות מנהל שיפעל על פי ייפוי כוח (כללי או מיוחד). ייפוי הכוח מהווה יסוד להגדרת סמכויות המנהל. במקרה זה קל מאוד לפעול לביטול ייפוי הכוח, זאת לעומת הפעלת הליך לא פשוט של פיטורי דירקטור בחברה. על מנהל הנציגות או הסניף מוטלת חובה להעביר ללשכה, כהגדרתה להלן, פעם ב-6 חודשים דו"ח על הפעילות. דו"ח זה מהווה יסוד להמשך תוקף רישום הנציגות או הסניף בלשכה.

רישום נציגויות ברוסיה מתבצע ע"י לשכת הרישום הממלכתית של משרד המשפטים (להלן:"הלשכה"). הלשכה הוקמה ביום 6.6.1994 לפי צו מס' 1466 מיום 27.9.1993 של נשיא הפדרציה הרוסית. חברות זרות לא רשאיות לקיים ברוסיה עסקיהן ללא רישום כנציגות. הלשכה הוקמה לצורך עידוד השקעות זרות ברוסיה ולצורך הקלה על חברות זרות שהחליטו לפעול בשטחי רוסיה.


ג. התפקידים העיקרים של הלשכה הם כדלקמן:

* הלשכה מנהלת מרשם של נציגויות או סניפים של חברות זרות הפועלות ברוסיה, מעניקה תעודות רישום ומבצעת הליכי רישום עפ"י חוק.
* הלשכה מנהלת מרשם חברות זרות (ישראליות) שמחזיקות בחברות רוסיות.
* הלשכה מנהלת מרשם השקעות זרות בפדרציה הרוסית.
* הלשכה אחראית על ניהול מרשם ישויות משפטיות שהוקמו ברוסיה המבצעות השקעות מחוץ לגבולותיה של רוסיה.
* חשוב לציין כי פעילויות אלו הינן בסמכותה הבלעדית של הלשכה וללא אישור הלשכה אין כל אפשרות לפעול כנציגות ברוסיה.


ד. איזה פעולות יש לבצע לצורך רישום והפעלת נציגות חברה ישראלית

בהתאם לחוק הרוסי נציגות או סניף המוקמות ברוסיה מחויבים להירשם בהתאם לאמור להלן:
1. ביצוע רישום בלשכה וקבלת תעודת רישום.
2. פתיחת תיק ברשויות המס ברוסיה.
3. להירשם בלשכה הממלכתית לסטטיסטיקה.
4. להירשם כחבר בקרנות חוץ ממלכתיות:
* קרן ביטוח רפואי – חובה
* קרן ביטוח לאומי
* קרן ביטוח פנסיוני

את כל הפעולות הנדרשות מבצעת הלשכה כגוף יחיד שנועד להקל על משקיע זר לעבור במהירות את כל ההליכים ולקבל, תוך זמן סביר, את כל האישורים הנדרשים ובסופו של הליך, להתחיל בפעילות.

לאחרונה הוחלט בלשכה להעניק לחברות זרות שירות נוסף, הקשור בקבלת אשרות עבודה ברוסיה. ברוב המקרים חברות זרות אינן פונות לשלטונות ההגירה ברוסיה בבקשה להעניק לעובדיהם אשרת עבודה, למרות עבודתם הממושכת באותן נציגויות כעובדים, ולמרות שהדין מחייב אשרת עבודה. נציגי הלשכה מעתה יטפלו גם בעניין הענקת אשרות כניסה לעובדי הנציגויות או הסניפים.


ה. רשימת המסמכים הנדרשים לצורך רישום

1. נציגות
* בקשה בכתב לפי נוסח פורמאלי של הלשכה
* תדפיס מרשם החברות בישראל מאושר ומתורגם כדין
* תקנון חברה ישראלית
* החלטה (לפי הוראות התקנון) על הקמת הנציגות
* נוהל הפעלת הנציגות
* מכתב המלצה מבנק
* מכתבי המלצה משותפים עסקיים מרוסיה
* ייפוי הכוח למנהל הנציגות ו/או למייפה כוח אחר
* אישור על כתובת הנציגות
* אלון מידע על הנציגות לפי נוסח פורמאלי של הלשכה

2. סניף
* בקשה בכתב לפי נוסח פורמאלי של הלשכה
* תדפיס מרשם החברות בישראל מאושר ומתורגם כדין
* תקנון חברה ישראלית
* החלטה (לפי הוראות התקנון) על הקמת הסניף
* נוהל הפעלת הסניף
* מכתב המלצה מבנק
* ייפוי הכוח למנהל הסניף ו/או מייפה כוח אחר
* אלון מידע על הסניף לפי נוסח פורמאלי של הלשכה

לא מיותר לציין, כי לפי נוהל רישום בלשכה אישור על תחילת פעילות נציגות תינתן ע"י הלשכה תוך 18 ימי עסקים מיום המצאת כל המסמכים הנדרשים. הוראה זאת מיועדת לקצר את הליכי הרישום.

לסיכום, אחד הנושאים העיקריים אותו יש לקחת בחשבון טרם חדירה של חברות ישראליות לשוק הרוסי הוא מבנה תאגידי מתאים שכאמור נגזר מאופי הפעילות. מניסיוננו, במקרים רבים ניתן "להסתפק" בהפעלת נציגות או סניף ואין צורך בהקמת חברה.
להקמת נציגות או סניף בפדרציה הרוסית יתרונות רבים בהם ניתן למנות : חסכון כספי, שיפור שליטה ובקרה על שותף מקומי, מניעת השתלטות עויינת מצד שותפים ומניעת הצורך בפירוק החברה בתום תקופת פרויקט.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.