על אמת בפרסום ולשון הרע

על אמת בפרסום ולשון הרע
מאת: עו"ד רועי שעיה

ביהמ"ש קיבל ערעור על פס"ד בו התקבלה תביעת לשון הרע בגין פרסום ידיעה בה צוטטו דברי לשון הרע. נפסק כי בנסיבות העניין עומדת למערערים הגנת "אמת בפרסום", לא היה מקום לקבוע כי המערערים פעלו בחוסר תום לב ולא היה מקום לפסוק הן פיצוי בלא הוכחת נזק והן פיצוי בגין נזק בעין על דרך האומדן.

בעקבות מידע שנמסר ממקור חסוי המערער, פרסמו המערערים באתר האינטרנט The Marker, ידיעה שכותרתה "יצרנית השעונים השוויצית, אודמר פיגה: המעצב עודד קאשי זייף ליין שעונים השייך לנו; יפצה החברה ב- 10,000 ד'". ביהמ"ש קיבל את תביעת לשון הרע שהגיש המשיב ופסק למר קאשי 150,000 ₪ פיצוי וכן 20,000 ₪ הוצאות משפט, עיתון הארץ ערער על כך לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור עיתון הארץ וקבע:

המבחן להיות פרסום לשון הרע הוא כיצד מפרש האדם הסביר את הדברים שנאמרו ביחס לנפגע. הכלל הוא שמי שציטט דברי דיבה שהשמיע הזולת לא יכול ליהנות מהגנת אמת בפרסום באמצעות הטענה כי הדברים נאמרו ע"י הזולת ועליו להוכיח גם את אמיתות הדברים.

בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה זה הוכח כי קאשי אכן ביקש לזייף שעונים של המותג המפורסם ולכן עומדת לעיתון הארץ טענת "אמת בפירסום".

לאור כך בית המשפט הורה לקאשי להשיב את כלל הסכומים שקיבל וחייב אותו בהוצאות משפט בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.