המדריך להגשת תובענה למתן חשבונות

המדריך להגשת תובענה למתן חשבונות
מאת: עו"ד גילעד כהן

כללי:
תובענה למתן חשבונות מוגשת במקרים בהם קיימת מחלוקות בין שותפים עסקיים או שותפים לרווחים בלבד ו/או בין נותן שירות לבין מקבל השירות, שבבסיסן חששו של צד א' להתקשרות כי צד אחד או יותר אינו מתנהל מולו בתום לב ובשקיפות הראויה לעניין חלוקת הרווחים ו/או כאשר נדרש תשלום בגין שירות הניתן לכאורה. במקרים מעין אלו, הצד המקופח יכול להגיש תובענה למתן חשבונות לבית המשפט כעילה העומדת בפני עצמה אף ללא ציון הסעד הכספי.
בהוכחת תובענה למתן חשבונות, על התובע לעמוד בשלב הראשון בשני תנאים מצטברים:
הראשון, האם מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים המצדיקים מתן חשבונות. בעניין זה חשוב להבהיר כי אין מדובר על רשימה סגורה של סוגי התקשרויות (יחסי שותפות, נאמנות, שליחות או יחסים עסקיים מיוחדים המצדיקים מתן חשבונות). לעיתים, גם מערכת חוזית רגילה יכולה להצדיק מתן צו לחשבונות ( ראו ע"א 416/89 גל אור נ' כלל). כך או כך, הרציונאל העומד בפני בית המשפט בבואו לבחון את טיב היחסים בין הצדדים הוא הכלל לפיו "...בעל דין אינו זכאי להגיש תביעה למתן חשבונות בדרך של "מסע דיג" רק כדי לברר אם הנתבע אכן חייב לו כסף." (ראו אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי עמ' 220). על בעל הדין להוכיח מערכת יחסים המצדיקה מתן צו לחשבונות.
תנאי שני הינו הוכחה ולו לכאורה, כי התובע זכאי לכספים בגינם הוא דורש צו למתן חשבונות.
ככל ובית המשפט הכריע בשלב בראשון כי התובע זכאי לחשבונות מהנתבע, יתקבל הצו ולאחריו יחל השלב השני בו נבחנת נאותות החשבונות שנמסרו על פי הצו. לעומת השלב הראשון בו נטל השכנוע הינו על כתפיו של התובע, בשלב השני נטל השכנוע רובץ על הנתבע ( ס' 29 לפקודת השותפות) שכן עליו לשכנע את בית המשפט בנאותות החשבונות. רק לאחר שלב זה ייקבע האם הנתבע מחויב בתשלום על פי החשבונות, או שמה החשבונות נמצאו שגויים (ראו ע"א 127/83 בר –לב נ' לוינזון,  255,249 ובע"א 4724/90 א.ש.ת בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ). באם נמצאו החשבונות שגויים, הפסיקה יצרה מס' מנגנונים לפיהם ניתן להגיע לנתונים מדויקים או משוערים דיים של החשבונות. יובהר כי עצם אי עמידת הנתבע בנטל השכנוע להצגת חשבונות נאותים, אינו מספיק לתובע בכדי לזכות בתביעתו. רק לאחר שיוצגו החשבונות הנכונים באמצעות המנגנונים אותם ייקבע בית המשפט, התיק יוכרע.
כאמור לעיל, תובענה למתן חשבונות ניתן להגיש כעילה העומדת בפני עצמה ללא ציון סעד כספי בצידה. באם הוגשה התובענה יחד עם סעד כספי, סעד זה ייבחן ביחס לחשבונות המהימנים כפי שהוצגו על ידי הנתבע, בהנחה והיו מהימנים, ו/או אלו שנתקבלו לאחר שבית המשפט הורה על ביצוע הפעולות הדרושות לצורך הצגת חשבונות המשקפים נאמנה את האופי העסקי הנדון.
כריכת סעד כספי בתביעה למתן חשבונות מהותית לעניין סמכות עניינית ולעניין קביעת גובה האגרה.
לעניין סמכות עניינית, נראה כי החלוקה הראויה תהא כדלקמן:
בתובענה למתן חשבונות שבצידה סעד כספי, סמכות עניינית תיקבע בהתאם לשווי הסעד הכספי, ואילו בתובענה למתן חשבונות שאין בצידה סעד כספי, קונה בית משפט המחוזי סמכות עניינית לדון בתובענה מכוח סמכותו השיורית ( ס' 40 לחוק בתי המשפט).
לעניין גובה האגרה, ככל ומוגשת תביעה למתן חשבונות ללא סעד כספי, בין אם מדובר בהליך הניתן לביטוי בכסף אם לאו, תשלום האגרה יבוצע לפי תקנה 3 לתקנות האגרות ( פרט 8 לתוספת הראשונה).
במקרים בהם נדרש סעד כספי במסגרת תובענה למתן חשבונות, קובעות הוראות תקנה 16 (ב) לתקסד"א כי יש לציין בגוף התביעה את הסכום ובהתאם יש לשלם את האגרה.


*אין במידע האמור בכדי להוות בשום מקרה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין בו משום המלצה בעניין הנדון ולפיכך אין להסתמך על מידע זה בטרם היוועצות עם עורך דין העוסק בתחום. הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
**אין לפרסם, להעתיק, לשדר, לשכפל, לצלם, או להפיץ את המידע הנ"ל או חלקו ללא הסכמתו המפורשת על עוה"ד גילעד כהן ו/או מי מטעמו.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.