הקדימו תרופה לצו ההריסה: אישור לפעילות לא חקלאית בישובים חקלאיים

משנות ה-90 ואילך חלה ירידה ביכולת להתפרנס מענף החקלאות, בעקבותיה החלו חקלאים רבים בחיפוש אחר מקורות פרנסה חלופיים. בתוך כך ניצלו החקלאיים מבנים נטושים להקמת בתי מלאכה ומחסנים.

מצב זה בו קרקע המיועדת למגורים בנחלה נוצלה לפעילות עסקית לא חקלאית מכונה פל"ח. כפי שיפורט בהמשך, שימוש בפל"ח בצורה שאינה מאושרת, מביאה במקרים רבים לפתיחת הליכים אזרחיים ופליליים כנגד האזרח, בהם דורשת התביעה לרוב צו הריסה למבנים שנבנו ללא היתר.

כמו כן, רשות מקרקעי ישראל הגישה תביעות לתשלום מאות אלפי ₪ בגין השימוש המסחרי בקרקע לחקלאות.

בנקיטת צעדים תכנוניים ומשפטיים נכונים ניתן להכשיר את הפעילות הלא חקלאית ולעבוד מבלי פחד מקבלת צווים שיעצרו את פעילות העסק.

רקע
פעילות לא חקלאית, מכונה בשם פל"ח,והיא מתייחסת לפעילויות כגון: השכרת מבנים לעסקים, הקמת ותפעול צימרים, הקמת ותפעול יקבים, בתי בד, מרכזי מבקרים, חוות סוסים לרכיבה או לרכיבה טיפולית ועוד.

עד לפני מספר שנים פעילות לא חקלאית באזורים המיועדים לחקלאות, נעשתה בצורה פיראטית וללא היתר, תוך הפרת חוק התכנון והבניה, חוק רישוי עסקים, הסכם האגודות עם מנהל מקרקעי ישראל, והפיכת ישובים חקלאיים רבים למעין אזורי תעשיה קטנים חרף היעדרותה של תשתית מתאימה ועד פגיעה כלכלית ברשויות המקומיות בכך שתשלום הארנונה, המיסים, המים וכו' נותר נמוך ומסובסד כאילו היה מדובר בפעילות חקלאית לכל דבר ועניין.

וועדת קדמון

בעקבות הפגיעה בתושבי הישובים החקלאיים והפגיעה הכלכלית ברשויות, הקים משרד החקלאות בנובמבר 1993 ועדה שמטרתה להמליץ למשרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה על דרכי פעולה בנושא בניה ליעודים לא חקלאיים במושבים.

המלצות ועדת קדמון מתמקדות בשני נושאים מרכזיים: מה מותר ומה אסור לבצע בתחום הנחלה והקמת מתחמי תעסוקה בסמיכות למושבים.

בשנת 1996 המלצות הועדה אושרו על ידי ממשלת ישראל, מועצת מקרקעי ישראל והמועצה הארצית לתכנון ובניה.בעקבות החלטת הממשלה לאמץ את המלצות הועדה, הוטל על משרדיה הנוגעים בדבר לפעול ליישומן. צעד זה בהסדרת הפעילות הלא חקלאית הביא ליצירת שורת החלטות בנושא הקובעות את אופן הסדרתה ואישורה של פעילות לא חקלאית בישובים לא חקלאיים.

החלטה 1101

כך לדוגמא לצד החלטה 979 (שעודכנה על ידי החלטה 1155) של מועצת מקרקעי ישראל שהסדירה את זכויות המגורים בחלקת המגורים ביישובים החקלאיים, קיבלה המועצה את החלטה 1101 (בוטלה על ידי החלטה 1265) הקובעת תנאים לקיומה של תעסוקה לא חקלאית במושבים. החלטה 1101 התקבלה על מנת להתחשב במציאות שנוצרה אך יחד עם זאת לשלוט במצב ולצמצם את ממדי התופעה.

יישום החלטה 1101

המועצה האזורית עמק חפר הייתה חלוצה בתחום, היא הכינה תוכנית פל"ח (200/21) שאפשרה לבעלי משק חקלאי לבצע פעילות לא חקלאית בכפוף לסייגים.

הדין קובע תנאים לאישור מבני הפל"ח, ועל בעל המבנה לעמוד בתנאים לקיום הפל"ח (אשר יפורטו בהמשך) ולבצע את ההליך בהתאם להחלטות.להרחבה על דרך היישום עבור למאמר

לאור האמור לעיל, במידה והנכם מבצעים פעילות שאינה חקלאית בנחלתכם ללא היתר או רישיון, חשוב מאוד שתסדירו את הנושא וזאת כדי שתוכלו להתפרנס בכבוד ולהתנהל ללא כל חשש מהגשת תביעות וכתבי אישום נגדכם.

סיכום:
חשוב לציין כי סוגי הפל"ח שיאושרו יקבעו על ידי ועדות התכנון המקומיות ועל כן לפני שאתם מתחילים בהליך אישור הפל"ח, עליכם לבדוק האם סוג הפל"ח שברצונכם לקיים בחלקת המגורים יאושר על ידי ועדות התכנון המקומיות. שכן לדוגמא, בוועדת התכנון המקומית של עמק חפר נקבע כי לא תותר פעילות לא חקלאית לצורכי בידור ואירועים היוצרים ריכוז ו/או התקהלות אדם.

במאמר נוסף נפרט את התנאים לקיום פל"ח.


רשימה זו היא רשימה כללית ולבטח אינה סוף פסוק, שכן אליה מצטרפים תנאים רבים נוספים שהציבו המועצות השונות, החלטות נוספות של מנהל מקרקעי ישראל ועוד.
לאור זאת, עמידה בתנאים להסדרתה של פעילות לא חקלאית (פל"ח) מצריכה ידע רב, בקיאות, ניסיון בתחום ועבודה מרובה אל מול הגופים השונים לרבות מועצות, ועדות, מנהל מקרקעי ישראל וכיוצ"ב.
למשרד עוה"ד גבי מיכאלי ושות' ניסיון בקבלת אישורים לפעילות לא חקלאית, וישמח לעמוד לשירותכם ולסייע לכם בכל הקשור להסדרתהפל"ח בשטחכם.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.