האם סעיף המגביל את עיסוקו של העובד בחוזה עבודה אכן מונע ממנו להתחרות במעסיקו?

מאת: עו"ד גבי מיכאלי

עורכי דין - מידע משפטי: דיני עבודה - דיני עבודה - הגבלת עיסוק - חוזה עבודה - הגבלת חופש העיסוק - הכשרה מיוחדת - סוד מסחרי

נושא הגבלת העיסוק של עובד שכיר עבר מספר תהפוכות בחוק בפסיקה של בית הדין לעבודה ובית המשפט העליון וכיום התגבשו כללים ברורים בנושא...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

האם סעיף המגביל את עיסוקו של העובד
בחוזה עבודה אכן מונע ממנו להתחרות במעסיקו?
מאת: עו"ד גבי מיכאלי

1.הקדמה וכללי

משרדנו מייצג מעסיקים ועובדים במשרות בכירות ונושא הגבלת העיסוק

של אותם עובדים

הוא חלק מרכזי בהתקשרות

בין

המעסיק והעובד.

נושא "

נושא חופש העיסוק

" ותנאים המגבילים

את העובד בתחרות עתידית מול המעסיק,

בחוזה עבודה העסיקו ומעסיקים את בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון במשך שנים.כאשר הגבלת חופש העיסוק והתחרות מתייחסת לתקופת עבודתו של העובד –

יהיה הסעיף והתנאי בר אכיפה, בדרך כלל.יש היגיון ו

גם

יסוד חוקתי לכך

כי עובד

בזמן עבודתו וכל עוד הוא מועסק לא יתחרה במעסיקו.

גם עניין זה נתון לביקורת בית המשפט והפרשנות לגבי תחרות (למשל לעובד במשרה חלקית) תהיה מצומצמת. –

לדוגמא מרצה באוניברסיטה מסוימת יוכל להרצות גם במוסדות אקדמאים אחרים למרות שעבודתו לכאורה מהווה תחרות באוניברסיטה.

שונה הדבר בתכלית כאשר מדובר על הגבלת עיסוקו של העובד לאחר תום תקופת עבודה.

כאן כבר הפסיקה מגבילה

מאוד את יכולת המעסיק לאכוף את הגבלת

העיסוק

ולמנוע פרנסה

של העובד לאחר סיום תקופת עבודתו.

2.עקרונות כלליים בנוגע להגבלת העיסוק של עובד שכיר
2.1.כללי – נושא הגבלת העיסוק של עובד שכיר עבר מספר תהפוכות בחוק בפסיקה של בית הדין לעבודה ובית המשפט העליון וכיום התגבשו כללים ברורים בנושא.

2.2.הכלל הראשון והחשוב ביותר בנושא חופש העיסוק נשען על חוק היסוד: "חופש העיסוק".

2.3.כבוד הנשיא א' ברק עמד על נושא חופש העיסוק בפרשת לשכת מנהלי ההשקעות בישראל – בג"ץ 1715/97 נ"א (4) ואמר כי:

"חופש העיסוק כזכות חוקתית נגזר מהאוטונומיה של הרצון הפרטי. הוא ביטוי להגדרתו העצמית של האדם. באמצעות חופש העיסוק מעצב האדם את אישיותו ואת מעמדו ותורם למרקם החברתי. כך על פי ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. כך על פי ערכיה כמדינה יהודית. המלאה מייחדת את האדם ומהווה ביטוי לצלם אלוהים שבו".

2.4.כבר בבג"ץ 5936/97 , לם נ' מנכ"ל משרד התרבות ואח' , פ"ד נ"ג4 ע' 673 נקבע באופן מפורש כי:

"היקף הזכות החוקית לחופש העיסוק משתרע על כניסה חופשית לעיסוק, על ביצוע חופשי של העיסוק ועל אופן מימוש העיסוק".

2.5.יחד עם חופש העיסוק מצד אחד, קיים גם אינטרס לגיטימי של המעסיק למתן תוקף להגבלת חופש העיסוק של העובד במקרים מסוימים וספציפיים ועל פי אמות מבחן נוקשות שנקבעו בפסיקה ובחוק.

2.6.הגבלה חוזית של חופש העיסוק כשלעצמה היא לגיטימית אך ורק כאשר מתקיימים תנאים ספציפיים המצדיקים את ההגבלה. – עצם קיומו של סעיף הגבלת עיסוק, וחתימת העובד על החוזה אינו מצביע בהכרח על לגיטימיות ההגבלה, ובית הדין יבחן אותה בשבע עיניים.

3.התנאים להחלת סעיף הגבלת עיסוק בחוזה עבודה
3.1.באופן כללי ניתן לומר כי לצורך הלגיטימיות של תנאי חוזי להגבלת עיסוק, צריך התנאי והסעיף לעמוד במבחן "האינטרס הלגיטימי של המעביד להגבלת העיסוק".

3.2.כאמור על המעביד, אשר החתים את העובד על תנאי להגבלת עיסוקו, להוכיח כי ההגבלה הייתה צעד לגיטימי והכרחי לאור מכלול הנסיבות של העסקת העובד.

3.3.ללא הוכחה של אינטרס לגיטימי מצד המעביד כלפי העובד, לא תהיה לסעיף הגבלת העיסוק כל נפקות. –"האינטרס הלגיטימי" – הוגדר בפסיקה בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון בשורה של פסקי דין.

3.4.הקריטריונים להגבלת עיסוק, הם רשימה כמעט סגורה והם כוללים מקרים של סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת וכן מצד שני חובת תום הלב וחובת האמון – של שני הצדדים אחד כלפי השני. בכל מקרה של ספק, יפעל הספק לטובת העובד.

3.5.סוד מסחרי – נושא זה פורש על ידי בתי המשפט באופן מצומצם ודווקני. – דהיינו אך ורק כאשר למעביד היה סוד מסחרי ספציפי שלא היה ידוע בציבור, וכי הסוד היה קיים לפני תקופת עבודתו של העובד ולא היה ידוע לעובד טרם תחילת עבודתו. כמו כן תנאי נוסף בעניין זה, קובע כי גילוי הסוד המסחרי עלול לגרום נזק חמור למעביד. במקרים כאמור הגבילו את עבודתו של העובד אך ורק בנוגע לאי גילוי הסוד המסחרי הספציפי ולא כפו על העובד הגבלה במקום או סוג העבודה.

ראה למשל סע"ש 34521-03-15 , תבונה תעשיות תוכנה בע"מ נ' רנגיני.

"הסוד המסחרי" גם יכול להגביל את העובד בפניה ללקוחות ספציפיים אשר רק בעבודת מחקר מאומצת ניתן לאתרם.
רשימת לקוחות יכולה להוות סוד מסחרי אך ורק כאשר איתור הלקוחות דורש מאמץ ואמצעים מיוחדים

3.6.הכשרה מיוחדת – כאשר העובד עובר הכשרה מיוחדת כגון קורסים מיוחדים, תקופת הכשרה ספציפית לגבי נושאים ייחודיים שאינם נחלת הכלל, וקיים סעיף ספציפי בעניין זה בחוזה העבודה וזאת בנוסף לדרישה כי למעסיק תהיה סיבה לגיטימית להגבלת העיסוק הספציפי מצד המעסיק והוא ינהג בתום לב – ניתן להגביל את העיסוק של העובד אך ורק בנושאים הקשורים להכשרה המיוחדת.

לדוגמא קורס למזכירות או השתלמות של עורכי דין לא יוכרו כהכשרה מיוחדת.

3.7.תמורה מיוחדת – כאשר המעסיק נותן לעובד תמורה מיוחדת עבור הגבלת עיסוקו בתום תקופת עבודה בסכום סביר לתקופה סבירה, יהיה סעיף הגבלת העיסוק לגיטימי.

הכוונה בתמורה מיוחדת הוא סכום כסף שישקף באופן כלכלי את הדרישה להימנעות העובד מלעבוד במקום עבודה אחר לתקופה סבירה.

לדוגמא: תשלום לעובד של 6 חודשי משכורת מלאים לאחר סיום עבודתו של העובד וסעיף הגבלת עיסוק בחוזה העבודה כנגד התמורה כאמור תאפשר למעביד למנוע את העובד מתחרות במעסיק לתקופה זו. גם נושא זה מוגבל לכך כי המעסיק ינהג בתום לב והגבלת העיסוק תהיה ללא יותר מ – 6 חודשים עד שנה במקרים נדירים וכן תהיה הכרחית להגנת המעסיק מתחרות שתפגע בו באופן וודאי. גם הגבלת עיסוק זו תחול אך ורק בהינתן כי ניתנה תמורה מיוחדת וראויה ולגבי תחרות ישירה. העובד במקרה זה יהיה רשאי לעבוד בכל עבודה (למרות התמורה המיוחדת) שאינה מתחרה ישירות במעסיק.

3.8.כאמור ברישא לסעיף זה בכל מקרה של הגבלת עיסוק על המעסיק להוכיח כי רצונו בהגבלת העיסוק נטענת בתום לב וכי קיימים אינטרסים לגיטימיים שיש להגן עליהם.

3.9.תניית אי תחרות בחוזה עבודה כשלעצמה לא מהווה אינטרס לגיטימי להגבלת עיסוקו של עובד ללא אחד המרכיבים כמתואר לעיל.

ראה לעניין זה גם ע"ע (ארצי) 38834/10 טמיר נתיבי אויר בע"מ נ' רונן קימחי.

4.סוף דבר
4.1.כאמור פגיעה והגבלה בחופש העיסוק ייחשבו קביעת תנאים סובייקטיבים או אובייקטיבים לכניסה לעיסוק, מקצוע או משלח יד. גם פגיעה עקיפה בחופש העיסוק תחשב כשלעצמה פגיעה בחופש העיסוק.

ראה ספרו של מנחם גולדברג: "חופש העיסוק והגבלתו" בהוצאת סדן, עמוד 46 – 48 ו – 102.

4.2.במקרים נדירים בלבד תוכר הגבלת עיסוק אשר שוללת מהעובד את יכולת העבודה בתחום מיומנותו. באופן כללי אין להצדיק הגבלה ששוללת מהעובד יכולת השתכרותו.

ראה לעניין זה: ע"ו 164/94 – דן פרומר – רדגארד בע"מ בד"ע ל"ג 249.

4.3.ניתן להגביל את עיסוקו של העובד אך ורק בנסיבות ספציפיות אותן יש לעגן הן בתנאים מיוחדים בחוזה עבודה והן בפרקטיקה של העסקת עובד.

5.כאמור, משרדנו מתמחה בנושא הגבלת העיסוק הן מצד המעסיק והן מצד העובד וזאת כאשר אנחנו מייצגים מעסיקים בהתקשרות עם עובדים בכירים והן במקרה של עובדים שהמעסיק לשעבר מנסה להגביל את החופש התעסוקתי שלהם באופן בלתי מוצדק.

לאור הניסיון הרב שלנו בנושא, ביכולת המשרד לייצר עבור המעסיק הגבלת עיסוק לגיטימית וכן ביכולתנו לבדוק עבור העובד בתום תקופת עבודתו, האם אכן תנאי הגבלת העיסוק בחוזה שחתם – תקפה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות', משרד עורכי דין ונוטריונים

מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה

ייעוץ אישי