כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

אופציות לעובדים – מיסוי מופחת בעקבות פסיקה חדשה


עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות , דיני עבודה - דיני מיסים - דיני חברות - מיסוי מופחת - אופציות לעובדים - מימוש אופציות - רשויות המס


לאחרונה, נפל דבר בתחום מיסוי אופציות לעובדים: בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק ...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שיבעה עיגולים
אופציות לעובדים – מיסוי מופחת בעקבות פסיקה חדשה
מאת: עו"ד טל ספיר*

מיסוי מופחת על רווח ממימוש אופציות לעובדים ופתיחת הסכמי פשרה בין העובדים לרשויות המס

לאחרונה, נפל דבר בתחום מיסוי אופציות לעובדים: בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק בפסק הדין עמ"ה 001172/02 כץ חגי נ' פקיד שומה ת"א - יפו 3 (טרם פורסם). כי יש למסות את האופציות שניתנו במסגרת תוכניות הטבה לעובדים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (חשוב להדגיש - קודם לתיקונו), ועל אף שהוענקו לעובדים במסגרת יחסי עובד-מעביד, על פי מסלול של 'רווח הון' ולא 'הכנסת עבודה', כך ששיעור המס המירבי שיחול על האופציות יהיה בשיעור של 35% ולא של 50%.

לפסק הדין יש חשיבות עצומה לעובדים של חברות ישראליות שונות הנסחרות בחו"ל ובכך, לאחר שלוש שנים, הגיע לסיומה מחלוקת קשה שנתגלעה בין העובדים לרשויות המס. על פי פסיקת בית המשפט, יש לסווג את הרווח ממימוש מניות אופציות שהיו כלולות בהסדר לפי סעיף 102 לפקודה, כרווח הון, קרי, שיעור המס שיחול על פי ובהתאם להוראות מס הכנסה הינו 35% ולא כ'הכנסת עבודה', שלגביה חל שיעור המס המירבי של 50%, כפי שדרש פקיד השומה.

מעט רקע: כזכור, שנות ה-90' אופיינו בהקמת חברות היי-טק שצצו כפטריות אחר הגשם.
האופי האינטנסיבי של שוק ההיי-טק אילץ את מנהלי החברות והמשקיעים להגיע לפתרונות יצירתיים בכל הקשור לתמרוץ עובדים, כך שאלה יהיו מוכנים לעבוד "סביב השעון". וזאת, כדי לעמוד בדרישות השוק ובדרישות המשקיעים, לתשואות גבוהות על ההשקעה בקבועי זמן קצרים ככל האפשר.
אחד הפתרונות היצירתיים שנמצאו היה חלוקת אופציות או מניות לעובדים, כך שלמעשה אפשרו החברות לעובדים לקחת חלק בחברה בה עבדו ובנוסף לשכרם, להינות מפירות הצלחת החברה באמצעות הבעלות בה, ולו באופן חלקי. פקודת מס הכנסה (וסעיף 102 לפקודה) נועדה לתת מענה לצרכי משק ההיי-טק בו הופעלו תוכניות הטבה כאלה, והכוונה הייתה להקל בעיקר עם המעביד תוך הענקת הטבה לעובד בקשר עם דחיית מועד החבות במס. דחייה זו אפשרה הענקת הטבה בלא צורך לממן את מרכיב המס במועד ההענקה אלא בעת מימוש כאשר ייווצרו מקורות כספיים לתשלום המס.

באותן שנים רווחו תוכניות הטבה שונות. על פי אחת התוכניות הנפוצות, הקצתה החברה לעובדיה חבילת אופציות לעובדי החברה כולם או בכירי העובדים, בשיעור המוסכם על יזמי החברה והמשקיעים בה. בתוכנית זו שיעור האופציות המוענקות לעובד הולך וגדל ככל שתקופת עבודתו של העובד בחברה ארוכה יותר, עד לתקופה מכסימלית שבה כל האופציות שהוענקו לעובד הבשילו והוא זכאי לממשן ולהמירן למניות החברה בה עבד. האופציה ניתנת למימוש בהתאם לתנאי ההבשלה כאמור ובמהלך עבודתו של העובד בחברה (אלא אם קיימת בתוכנית ההטבה תקופת 'חסד', בד"כ בין חודש לשלשה חודשים לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים). במקרה שיחסי העבודה הסתיימו קודם לתקופת 'ההבשלה', איבד העובד את הזכות לאופציות אשר טרם הבשילו. בתוכנית נפוצה אחרת, ניתנה לעובד החברה זכות לרכישת מניות של החברה במחיר מופחת. בעיקרה היא מאפשרת לעובד להפריש סכומים ממשכורתו במהלך תקופה או תקופות קצובות, לצורך רכישת חבילת מניות במועד מסוים.

במהלך השנים נתגלעו מחלוקות רבות בין החברות, העובדים ורשויות המס. במקרים רבים לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה עם רשויות המס לגבי שיעור המיסוי החל על האופציות שהוענקו להם על ידי החברות. במקרים מסויימים, הגיעו הצדדים להסדרי פשרה, בד"כ בשיעור מיסוי של 42.5% (הממוצע שבין 35% כתביעת העובדים, ל- 50% כעמדתם של פקידי השומה).

חגי כץ, עובד בכיר בנייס מערכות, לא הסכים עם עמדתו של פקיד השומה בעניינו (שכן הלה עמד על מיסוי האופציות שהוענקו לכץ במסלול "הכנסת עבודה"), ועל כן הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א. בערעור נטען על ידי עורכי דינו של כץ, כי פקודת מס הכנסה מתווה מסלול "הוני" כמסלול המס היחיד, בכל הקשור למיסוי רווחים הנובעים ממימוש אופציות או מניות ומבטלת את זקיפת ההכנסה למסלול ה"פירותי". עוד נטען בערעור, כי ההסדר שבסעיף 102 לפקודת מס הכנסה פוטר ממס את הכנסת העובד מעצם הקצאת המניות או האופציות. משנקבע פטור בעת ההקצאה אין מס המוטל על עצם ההקצאה ואין צורך בכימות ההטבה הגלומה בהקצאה, כך שרווחי המימוש ימוסו כרווחי הון. מנגד טען פקיד השומה בערעור, כי כל הטבה שמוענקת לעובד במסגרת יחסי עובד-מעביד היא 'הכנסת עבודה'.

בית המשפט כאמור לעיל, פסק כי מדובר בהכנסה הונית, אף שהנימוק להענקת האופציות לעובדים היה עבודתם בחברה, אך כיוון שבמועד הקצאת האופציות הכנסת העובד פטורה ממס, הרי שמאותו מועד ואילך חל נתק בין הטעם להקצאת האופציות לבין אופן מיסוי האופציות, שנקבע כמיסוי רווחי הון. במקרה כזה, על מכירת המניות שבוצעה באותו יום בו מומשו האופציות למניות, יחול שיעור מס של 35% בלבד.

חשוב להדגיש כי הרפורמה במס שינתה לחלוטין את הסעיף בפקודת מס הכנסה (סעיף 102), עליו מבוסס פסק הדין הנ"ל, אולם יש לפסק הדין המהפכני השלכות ביחס לעובדים רבים שקיבלו אופציות בחברות שונות, כגון: NICE, ECI, טבע, צ'ק-פוינט, מטאלינק, אינטל, קומברס, אודיוקודס ועוד, שככל הנראה יהיו זכאים להחזרי מס בהיקף של עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים. כיום, כך נראה, אין תחולה לפסק הדין בסיטואציה דומה, שכן דרך חישוב המס ושיעורי המס הוגדרו מחדש בפקודת מס הכנסה בעקבות הרפורמה הכללית שבוצעה זה מכבר בכל מערך המיסוי.

ככל הנראה, ויהיה זה אך טבעי, יערערו רשויות המס על פסק הדין הנ"ל. עדיין, יש בפסק הדין המהפכני כדי לשמש תמריץ לכל עובד ששילם מס מלא בשיעור 50%, לפנות למס הכנסה ולהגיש דו"חות מתקנים. עם זאת, קיים חוסר בהירות משפטי מה יהא גורלם של אותם עובדים שהגיעו להסדרי פשרה עם מס הכנסה, ולפיהם שילמו מס בשיעור מירבי של 42.5%, שכן בשעתו קבע בית המשפט העליון, שלא ניתן לפתוח מחדש הסדרי מס חתומים, גם אם הנישום מגלה אחר כך שלדעתו שילם יותר ממה שקובע החוק. עם זאת, קיימות הלכות אחרות של בית המשפט העליון, על פיהן שינוי מהותי בנסיבות שאירע לאחר מתן פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה בין שני צדדים, שינוי ההופך את המשך קיומו של פסק-הדין לבלתי-צודק, מצדיק ביטולו של פסק הדין. יתכן שיש מקום לבחון הלכה זו בנוגע לפתיחת הסדר מס, נוכח השינוי הדרמטי במצב המשפטי החדש שנוצר, נוכח פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין כץ, ביחס לעמדת רשויות המס כפי שיושמה עד עתה. נוכח הלכת כץ הנ"ל, יש מקום לשקול הגשת ערעור גם מקום שנחתם הסדר מס בין עובד לבין רשות המס, שכן הותרת שיעור המס על פי הסדר הפשרה ותשלום מס בהתאם לכך על ידי העובד, הינם בלתי צודקים, אם בפסק דין שניתן מאוחר לחתימת הסדר המס, נקבע כי יש להחיל במקרה דומה שיעור מס מופחת.

כאמור, על פניו, ההכרעה נשוא פסק הדין בענין כץ תקפה רק ביחס לעובדים שקיבלו אופציות בחברות שהונפקו בחו"ל לפני שנת 98' ולמימושים שנעשו עד סוף 2002, שכן הרפורמה במערך המיסוי שינתה את הסדר המס בנושא זה. מכל מקום, מומלץ לכל עובד היי-טק שקיבל אופציות בתקופה הנדונה, לפנות לקבלת ייעוץ (בין חשבונאי ובין משפטי), שבמסגרתו תיבחן זכאות העובד להחזרי מס, בגין ניכויי מס על אופציות שקיבלו ומימשו בשנים עברו. הח"מ ממליץ לפעול בהקדם כל שניתן, ולא להמתין לקבלת פסק דין בעליון המאשר את פסק הדין בעניין כץ, שכן הליך ערעור (אם אכן יוגש כזה על ידי רשויות המס), יכול להימשך שנים מספר. עובד שימתין לקבלת פסק דין בעליון, עלול איפוא 'להחמיץ את הרכבת', שכן איחור בהגשת דוחות מתקנים לרשויות מס הכנסה, עלול להביא לאובדן זכותו של העובד לקבלת החזר מס מחמת התיישנות.


* הכותב הינו עו"ד העוסק במשפט אזרחי/מסחרי, שוק ההון, ליטיגאציה מסחרית ודיני עבודה.
** המידע לעיל הינו כללי בלבד ואינו מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי.

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף