כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

התיישנות תביעה בנקאית


עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות, דיני בנקאות - משפט מסחרי - דיני בנקאות - התיישנות תביעה - תביעת בנק - מכתב דרישה - יתרת חובה - הלוואה - סדר דין אזרחי - יחסי בנק לקוח - כתב תביעה


מהו הדין כאשר חשבון נמצא ביתרת חובה בבנק? מתי מתחילה תקופת ההתיישנות, אשר עם תומה הבנק יהא מנוע מלתבוע את יתרת החובה ?


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
בתמונה יש עיגול אחד
התיישנות תביעה בנקאית

מאת עו"ד אבי זילברפלד *

כידוע, חוק ההתיישנות (להלן: "החוק") קובע כי עילת התביעה מתחילה ביום בו נולדה עילת התביעה. לפי ס' 6 לחוק, מועד זה הנו היום בו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את הנושה בקיום החיוב כלפיו.

כאשר מדובר באירוע נזקי רגיל, כגון: תאונה, הרי שמועד תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות ברור: מרוץ שבע השנים בהן ניתן יהא להגיש תביעה כנגד המזיק מתחיל ביום התאונה.

ואולם, מהו הדין כאשר חשבון נמצא ביתרת חובה בבנק? מתי מתחילה תקופת ההתיישנות, אשר עם תומה הבנק יהא מנוע מלתבוע את יתרת החובה ?

נזכיר, כי תביעה בנקאית "סטנדרטית" נובעת מאחד או משני הגורמים הבאים:

א. יתרת חובה בחשבון.

ב. אי פירעון הלוואה.

נבהיר אפוא, כי הבעייתיות נוצרת כאשר עילת התביעה הנה חוב בחשבון, שכן במצב דברים זה הצדדים לא קבעו מועד לפירעונה של יתרת החובה בחשבון.

זאת, להבדיל מעילת תביעה בגין אי פירעון הלוואה, באשר הסכם ההלוואה נוקב מפורשות במועדים בהם על הלווה להחזיר את סכומי ההלוואה.

המסקנה הנה, כי בתביעה בנקאית הנובעת מיתרת חובה של הלוואה – עילת התביעה מתגבשת במועד הפירעון של כל תשלום חלקי שעליו הסכימו הצדדים, וממילא - תקופת ההתיישנות מתחילה במועד פירעון של כל תשלום ותשלום של ההלוואה.

אך מה עם מרוץ ההתיישנות ביחס ליתרת חובה בחשבון ?

באם נעיין בהסכמי לקוח-בנק (כן, אותם הסכמים שאף אחד לא קורא…), לא נוכל שלא להתרשם מיתרון עוצמתם הכלכלית של הבנקים, שמכתיבים לנו –הלקוחות - בהסכמים (סטנדרטיים), סעיף מעורפל, שנועד להותיר בידם את הכח להחליט אימתי לפעול לגביית החוב.

הניסוח המקובל הנו: "הבנק זכאי להגיש תביעה מיד עם היווצרות יתרת חובה, שלא סולקה למרות דרישת הבנק".

על פי רוב, הבנקים אכן מממשים זכותם זו, ופועלים במרץ (לעיתים, רב מידי ונטול התחשבות ) לגביית חובות לקוחותיהם.

עם זאת, ישנם מקרים בהם חשבונות "נשכחים", ברשלנות כמובן, ורק "במקרה" הבנק "מגלה" לאחר זמן רב, כי טרם תבע את הלקוח בגין יתרת החובה הישנה נושנה שבחשבון, אשר הספיקה מאז לא רק להעלות עובש, אלא גם ליצור יתרות חובה חריגה נכבדות.

ולפיכך , נשוב ונשאל: האמנם רשאי הבנק לתבוע תמיד ?


לצערי, למרות קביעות נחרצות בדבר חובת תום הלב המוגברת של הבנק ללקוחותיהם, כמו גם חובת האמונים (שהיא אף חזקה יותר מחוב תום הלב), לא נמצא עדיין בית המשפט שיפרש את המונח "זכאי להגיש" כ – "חייב להגיש", כך שהדבר נתון לשרירות לבו של הבנק.

הפסיקה קובעת בסוגיה הנדונה, של פירעון יתרת חובה בחשבון , עת לא נקבע בין הצדדים מועד מפורש לסילוק החוב, כי תקופת ההתיישנות מתחילה רק עם מתן דרישה לפירעון החוב ע"י הבנק.

היוצא אפוא, שמרוץ תחילת ההתיישנות, ביחס לחוב שלא נקבע מועד ברור לפירעונו, יתחיל מיום מכתב הדרישה של הבנק.

אך אף עתה לא פתרנו את הבעיה, שכן: מה הדין אם מכתב ההתראה יצא רק לאחר שנים רבות ? האם הבנק יכול באופן זה למתוח את תקופת ההתיישנות באופן מלאכותי ולא צודק, כרצונו, שהלא הוא שמכתיב את מועד הוצאת מכתב ההתראה ?!

הפסיקה דנה אף בסוגיה זו וקבעה, כי מכתב הדרישה לפירעון החוב צריך להיות "בתוך זמן סביר", ואם לא הוצא בתוך הזמן הסביר (לפי שקול דעתו של בית המשפט), מוסמך בית המשפט לקבוע מהו המועד הסביר, שממנו ואילך "תרוץ" תקופת ההתיישנות.

המסקנה הנה כי כל אימת שמוגשת תביעה, במועד שהוא מעבר לשבע שנים ממועד היווצרות החוב, יש לשכנע את בית המשפט כי היה על הבנק להוציא מכתב דרישה בסמוך, ולהגיש תביעה בתוך שבע שנים ממועד מכתב הדרישה.

המאבק, אם כן, יתמקד בניסיון לשכנע את בית המשפט ביחס למועד שעל הבנק היה להוציא את מכתב הדרישה, וע"י קיצור תקופה זו יתברר כי חלפו למעלה מ- 7 שנים מאותו מועד, ועד להגשת התביעה.

כך, למשל, בתביעה שהוגשה כנגד מרשי, כעשר שנים לאחר היווצרות יתרת חובה בחשבונו, טענתי כי מדובר בהתיישנות, תוך המצאת פסיקה, ברובה - שלא פורסמה, לפיה יש לגלות את עמדת הבנק ביחס לסיכויי הגביה מהחשבון מהעובדות עצמן, וכי על הבנק להגיש תביעה בתוך פרק זמן סביר. כך, בפס"ד אחד קבע ביהמ"ש, כי "כאשר הלווה אינו מסדיר אף לא תשלום אחד, המתנה למשך תקופה העולה על שנה אחת חורגת מהזמן הסביר" , ובפס"ד אחר נקבע כי המתנה של למעלה משלוש שנים לאחר היווצרות החוב , הנו זמן בלתי סביר להגשת התביעה.

התוצאה – התביעה נדחתה, והבנק חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת מרשי.

נסכם ונאמר:

מרוץ ההתיישנות ביחס לחוב בנקאי שמקורו בהלוואה – יחל ממועד פירעון כל תשלום ותשלום של ההלוואה. מרוץ ההתיישנות ביחס לחוב בנקאי שמקורו ביתרת חובה – יחל ממועד משלוח מכתב הדרישה לפרעון החוב, ובלבד שזה נשלח בתוך זמן סביר ממועד היווצרות החובה.


ה"זמן הסביר" יקבע בהתאם לנסיבות, כמועד שבו הבנק גילה דעתו או היה עליו לגלות דעתו כי אפסו הסיכויים לגבות החוב מרצונו הטוב של הלקוח, וכי יש לנקוט בהליכים לגבייתו. היה ומכתב הדרישה יצא לאחר "המועד הסביר" – רשאי ביהמ"ש לקצר את המועד.

המסקנה: אין להרים ידיים בנקל. יש לבחון היטב כל העובדות הרלוונטיות להיווצרות החוב. הבנק אינו רשאי להגיש תביעה כל אימת שיחפוץ, אלא הוא כפוף לביקורת שיפוטית שיש בה בכדי להצר את צעדיו.



הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת.

* משרד עו"ד ונוטריון זילברפלד אבי עוסק במשפט מסחרי זה כעשרים שנה. עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה".
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף