הובלה ימית - ההתיישנות בהובלה הימית

הובלה ימית - ההתיישנות בהובלה הימית
מאת עו"ד יעקב דרורי , עו"ד יונתני אושרית

שאלה: ראובן שלח רהיטים לחו"ל בדרך הים באמצעות שמעון העוסק במשלוח סחורות לחו"ל והרהיטים הגיעו ליעד שלהם שבורים. תוך כמה זמן ממועד הגעת הרהיטים על ראובן לתבוע את שמעון על הנזקים שנגרמו לרהיטים? האם חלוף המועד לתבוע את שמעון מפקיע את זכותו של ראובן?
תשובה: על ראובן לתבוע את שמעון בתוך שנה מהמועד שבו נמסרו הרהיטים ליעדם.
ההתיישנות בהובלה ימית הינה מהותית ולפיכך חלוף המועד לתבוע מפקיע את זכותו של ראובן ואין בידיו עילת תביעה.

לפי החקיקה הקובעת את תקופת ההתיישנות במקרה של הובלה בדרך הים על ראובן לתבוע את המוביל, שמעון, תוך שנה אחת מהמועד בו נמסרו לו הרהיטים השבורים. ניתן להאריך את התקופה של שנה בהסכמה של ראובן ושמעון.

תקופת ההתיישנות הרגילה הינה שבע שנים. כפי שניתן לראות תקופת ההתיישנות בהובלה ימית הינה תקופה קצרה מאד.
הטעם לכך נעוץ ברצון שלא להכביד על המובילים, הבאים במגע עם גורמים רבים ושונים ברחבי העולם ומתקשרים אתם בהסכמים באופן שיחייב אותם לשמור את חומר הראיות ולהיות מוכנים לתביעות במשך תקופות ארוכות.

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לעניין המועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות: במקרה בו הסחורה נמסרה ליעדה אולם הגיעה פגומה – המועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות יקבע על סמך העובדות. במקרה בו הסחורה כלל לא הגיעה ליעד, למעשה מדובר באירוע שטרם אירע. בבירור המועד הרלוונטי לפי חלופה זו אין להתעלם כמובן מהעובדות המיוחדות לכל מקרה. אם ידוע מועד הפריקה – יהיה זה המועד הקובע, ולא – יש להניח בדרך כלל, אם לא הותנה אחרת, כי המועד שבו היתה אמורה הסחורה להימסר חל ימים אחדים לאחר הגעת האוניה לנמל, ולכל המאוחר במועד הפלגתה ממנו.

קיימים שני סוגי התיישנות: האחת, התיישנות דיונית – במקרה בו חלף המועד הקבוע בחוק לתבוע יוכל התובע לתבוע את הנתבע אולם לנתבע תעמוד טענת הגנה של התיישנות. השניה, התיישנות מהותית – במקרה בו חלף המועד לתבוע, זכותו של התובע פקעה ואין בידיו עילת תביעה.

בפסיקה נקבע כי ההתיישנות במקרה של הובלה בים הינה התיישנות מהותית המפקיעה את אחריותו של המוביל, ולא רק חוסמת את האפשרות הדיונית לתבוע אותו.

לקביעה האם מדובר בהתיישנות מהותית או דיונית השלכה לגבי מועד העלאת הטענה -
בית המשפט העליון התייחס לשאלת מועד העלאת טענת התיישנות מהותית וקבע שכאשר המסקנה העולה מבחינת לשון החוק ומטרתו היא כי ההתיישנות מהותית אין חובה להעלות את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה דווקא (בדרך כלל כתב ההגנה/בקשה לדחות את התביעה על הסף המוגשים מטעם הנתבע) שכן במקרה זה, הוראת ההתיישנות משמעה פקיעת הזכות הגורמת להעדר עילת תביעה ולפיכך ניתן להעלות את הטענה בכל שלב משלבי הדיון.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.