כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

חופשה שנתית - כל השאלות והתשובות


עורכי דין - מידע משפטי: דיני עבודה - דיני עבודה - משפט העבודה - יחסי עובד מעביד - חופשה שנתית - דמי חופשה - מדריך משפטי

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
בתמונה יש עיגול אחד
חופשה שנתית - כל השאלות והתשובות*
מאת: עוד משה וקרט


פתיח
מטרת רשימה זו הינה לסקור את הדין החל בנושא של חופשה שנתית. על מנת להקל על הבנת והפנמת הכללים בנושא זה, נערכה רשימה זו בדרך של שאלות ותשובות.
במידה וקיימות לכם שאלות נוספות או ברצונכם לקבל הבהרות, הינכם מוזמנים להפנותן אלינו באמצעות דוא"ל: oded@var-law.co.il (עודד),moshe@var-law.co.il (משה).

מכוח מה זכאים העובדים לחופשה?
הבסיס לזכאות לחופשה שנתית הינו חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, המקנה לעובד זכות למספר ימי חופשה בתשלום שכר, בעד כל שנת עבודה. ואולם, במקומות עבודה רבים מוסדר נושא החופשה השנתית במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים או הסכמי העסקה אישיים, במסגרתם ניתן לקבוע כי עובד יהיה זכאי לימי חופשה נוספים מדי שנה, מעבר לקבוע בחוק.

מי זכאי לחופשה שנתית?
בהתאם לחוק חופשה שנתית כל עובד זכאי לחופשה שנתית שתינתן לפי הוראות חוק זה. גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת חופשה שנתית בתשלום. כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.

מהו אורך החופשה השנתית לה זכאי העובד?
בהתאם לחוק חופשה שנתית, אורך החופשה השנתית עולה עם הוותק במקום העבודה אחד או אצל מעביד אחד. בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות – 14 יום; בעד השנה החמישית – 16 יום; בעד השנה השישית – 18 יום; בעד השנה השביעית – 21 יום; בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום.

מכסות חופשה אלו הינן בימים קלנדריים והן כוללות גם את המנוחה השבועית. מכאן, למשל, עובד המועסק חמישה ימים בשבוע יבואו במניין ימי החופשה (לגבי יהודי) ימי שישי ושבת כאחד.

למספר ימי חופשה על פי החוק כנ"ל, זכאי כל עובד שהקשר המשפטי בינו לבין המעביד היה קיים במשך השנה (הנמנית מ- 1 בינואר ועד 31 לדצמבר) והעובד עבד באותה שנה לפחות 200 ימים. אם העובד עבד באותה שנה פחות מ- 200 ימים יקטן מספר ימי החופשה באופן יחסי.

עובד, שהקשר המשפטי בינו לבין המעביד קיים בחלק משנת העבודה, זכאי לקבלת מלוא ימי החופשה כנ"ל, בתנאי שעבד לפחות 240 ימים באותה שנה, ואם עבד פחות מ - 240 ימים יזכה במספר יחסי של ימי חופשה.

יצוין, כי בהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, נקבעו מספר ימי חופשה השנתית שלהם זכאים עובדים אשר עברו לעבוד חמישה ימים בשבוע, כדלקמן:-

בעד כל אחת מהשנתיים הראשונות - 10 יום; בעד השנה השלישית והרביעית - 11 יום; בעד השנה החמישית - 12 יום; בעד השנה השישית, שביעית ושמינית - 17 יום; בעד השנה התשיעית ואילך - 23 יום. ימים חופשה אלו הינם ימי עבודה בפועל ולא ימים קלנדריים.

יצוין, כי על הסכם זה הורחב בצו הרחבה.

האם כתוצאה מחילופי מעבידים יכולה להיפגע זכותו של העובד לחופשה?
התשובה שלילית – הוותק של העובד לעניין חופשה נשמר עם חילופי המעבידים באותו מקום עבודה. בנוסף, המעביד האחרון אחראי על תשלום יתרות חופשה שלא שולמו על ידי המעביד הקודם, בתנאים שנקבעו בחוק.

האם ניתן להעניק לעובד מכסת חופשה נמוכה מזו הקבועה בחוק חופשה שנתית?
התשובה שלילית – לא ניתן להעניק לעובד מכסת חופשה הנמוכה מזו הקבועה בחוק.

יחד עם זאת, אם הסכם ההעסקה של העובד מקנה לעובד חופשה ארוכה מזו הקבועה בחוק, ניתן לקצר את אורכה בהסכמת העובד.

מהו מועד תחילת החופשה ומועדה?
תאריך תחילת החופשה יקבע לפחות 14 יום מראש. הוראה זו אינה חלה על חופשה קצרה בת פחות משבעה ימים.

החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או בשנת העבודה שלאחריה.

האם המעביד רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת?
התשובה חיובית - קביעת מועד החופשה הינה בסמכותו של המעביד. יחד עם זאת, על המעביד להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו.

לפיכך, המעביד רשאי להוציא את עובדיו לחופשה שנתית מרוכזת, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים, בכפוף, כאמור, להתראה של 14 ימים מראש, אחרת החופשה המרוכזת עלולה שלא להיזקף על חשבון החופשה השנתית.

האם עובד רשאי לקבוע את המועד לחופשה שנתית ללא הסכמת המעביד?
התשובה שלילית – כאמור, הסמכות לקבוע את מועד החופשה מסורה למעביד. מכאן, שהעובד אינו רשאי לקבוע את המועד לחופשה ללא תיאום עם המעביד והסכמתו.

יחד עם זאת, העובד רשאי לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר, ובתנאי שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש.

האם ניתן לפצל את החופשה השנתית לחלקים?
בהתאם לחוק על החופשה להיות רצופה.

יחד עם זאת, בהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים אם קיים במקום העבודה, ניתן לפצל החופשה לחלקים ובתנאי שחלק אחד ממנה יהיה לפחות שבוע ימים.

האם ניתן לצבור ימי חופשה?
בחוק חל איסור על צבירת חופשה.

יחד עם זאת, רשאי העובד בהסכמת המעביד, לנצל רק שבעה ימי חופשה לפחות, ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.

אם העובד צבר ימי חופשה בניגוד לחוק עלול העובד לקפח את זכותו לחופשה שהיה עליו לקחת במועד הנכון. הרציונאל העומד מאחורי כלל זה הוא לעודד עובדים לצאת לחופשה שנתית על מנת שיוכלו להתרענן ולהחליף כוח.

על מנת שעובד "יאבד" את ימי החופשה הצבורים לזכותו, ובכדי שמעביד יהיה רשאי "למחוק" את אלו, על המעביד להראות כי נתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה, וכי העובד סירב לקחתה או אי לקיחתה נבעה מסיבה התלויה בעובד והיא בלתי סבירה.

יודגש, כי החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעביד. אם המעביד מונע מהעובד את האפשרות לנצל זכות זו, אין הצדקה למחיקת מכסת החופשה הצבורה.

מהו שיעור התשלום המגיע לעובד בזמן החופשה השנתית?
המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה, סכום השווה לשכרו הרגיל.

לגבי עובד ששכרו משתלם, כולו או חלקו, על בסיס של חודש (עובד במשכורת), יש לשלם לו את המשכורת שהיה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד. לגבי עובד ששכרו משתלם על בסיס יומי (עובד בשכר) - יש לשלם דמי חופשה לפי השכר הממוצע שלו, שהינו המנה המתקבלת היוצא מחלוקת שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים.

היה וברבע השנה כאמור היו חודשי עבודה לא מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב- 12 החודשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.

האם יש לכלול בחישוב דמי החופשה גמול ששולם עבור עבודה שעות נוספות או עבור עבודה בשעות המנוחה?
התשובה שלילית – בהתאם לנוסח החוק, השכר הרגיל של העובד הינו השכר המשתלם לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות.

מכאן, שהמעביד רשאי לערוך חישוב השכר בעד החופשה ללא הכללת תשלום עבור שעות נוספות (כולל שעות נוספות גלובאליות) וללא התוספת הנובעת מהתעריף המוגדל המשולם לעובד עבור עבודה בשבת.

האם יש לכלול בשכר הקובע לחישוב החופשה החזרי הוצאות כגון: דמי נסיעה, דמי אש"ל וכו'?
התשובה שלילית - בהתאם לחוק סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה. מכאן, שאין לכלול בחישוב דמי החופשה דמי נסיעה לעבודה, דמי אש"ל ותשלומים דומים שלהם לא נזקק העובד בימי חופשתו.

האם בחישוב דמי החופשה יש לכלול תשלום שמקבל העובד עבור עמלות מכירה?
התשובה חיובית - עובד ששכרו משתלם בחלקו על פי מרכיב קבוע ובחלקו האחר בעמלות המחושבות על פי מחזור המכירות או הרווחים, יחושבו דמי החופשה על פי השכר בשני המרכיבים.
האם בחישוב דמי החופשה יש לכלול תוספת משמרות?
לגבי עובד שעובד במפעל באופן קבוע וסדיר ולפי תכנון קבוע במשמרות - יש לראות בתוספת משמרות כחלק משכרו הרגיל לעניין תשלום חופשה שנתית.

האם בחישוב דמי החופשה יש לכלול פרמיות המשולמות לעובד?
בהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין התאחדות בעלי התעשייה להסתדרות נקבע, כי יש לכלול בחישוב דמי חופשה אותו חלק מהפרמיה המשתלמת לעובד בעבור יום עבודה רגיל, אשר אינו עולה על 30% ליום, משכרו הקבוע. חישוב של הפרמיה לצורך זה נעשה על פי ממוצע של 90 יום שקדמו ליציאה לחופשה. מובאת בחשבון הממוצע רק פרמיה בגין שעות עבודה רגילות (ולא שעות נוספות) ורק אותו חלק שאינו על 30% ליום.

על הסכם קיבוצי זה ניתן צו הרחבה על כל המועסקים בתעשייה ובמלאכה.

אלו ימים אין להביא בחשבון במניין ימי החופשה?
ימי שירות במילואים; ימי חג שאין עובדים בהם להוציא ימי המנוחה השבועית; חופשת לידה; אי יכולת לעבוד מחמת תאונה או מחלה; ימי אבל במשפחה; ימי שביתה או השבתה; ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על 14 ימים, ובמידה שעלו.

אם חלו הימים האמורים בימי החופשה של העובד, יראו את החופשה כנפסקת לאותם ימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.

האם ניתן לחפוף הודעה מוקדמת לפיטורים בימי חופשה?
במקרה של פיטורים מיידיים, המחייבים תשלום פדיון ימי חופשה כפי שיפורט להלן, אין לזקוף כל חלק מתמורת הודעה המוקדמת על חשבון פדיון החופשה.

רק שעה שניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, והעובד מחליט לצאת לחופשה שנתית במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לזקוף את ימי ההודעה המוקדמת, העולה על 14 ימים, גם כתשלום בגין חופשה שנתית.

מהו המועד לתשלום דמי החופשה?
דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום בו היו משלמים לעובד את שכרו, אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד. אך אם העובד יוצא לחופשה של שבעה ימים לפחות ודרש להקדים את תשלום דמי החופשה, ישולמו דמי החופשה לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.

האם רשאי עובד לעבוד במקום עבודה אחר בזמן חופשתו השנתית?
החוק אוסר על העובד לעבוד בשכר בימי חופשתו.

אם עבד העובד בעבודה סדירה בשכר בימי חופשתו, איבד הוא את זכותו לדמי חופשה ואם כבר שולמו, רשאי המעביד לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.

האם עובד זכאי שלא לנצל חופשתו ולקבל תמורתה תשלום?
בהתאם לחוק, על העובד לנצל את ימי החופשה העומדים לרשותו ולצאת בפועל לחופשה.

בתי הדין לעבודה עקביים בפסיקתם לפיה מטרת החופשה השנתית היא מתן אפשרות לעובד לצאת לחופשה על מנת לאגור כוח, מבלי שיפסיד משכרו, ואין מטרתה להוסיף על שכרו של העובד, מבלי שניצל חופשתו הלכה למעשה. לא ניתן אפוא לפדות, ימי חופשה, במהלך תקופת העבודה. מעביד שישלם פדיון כאמור, מפר את הוראות החוק, ואף מסתכן בתשלום כפול.

יחד עם זאת, עובד שחדל לעבוד בטרם ניתנה לו החופשה המגיעה לו עד היום שבו חדל לעבוד, ישלם לו המעביד פדיון חופשה בסכום השווה לדמי חופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.

יודגש, כי בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת.

על מי חל נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה המגיעה לעובד?
נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה הוא על המעביד. מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום את הפרטים הדרושים כאמור. במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, נקבעה חובה מפורשת לפרט את צבירת וניצול ימי החופשה של העובד. מעביד שאינו עושה כן, מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, וכן יאלץ לשאת בנטל ההוכחה.

האם אי תשלום דמי חופשה או דמי פדיון חופשה במועד יכול להיחשב להלנת שכר לצורך תשלום פיצויי הלנה?
דמי חופשה ודמי פדיון חופשה דינם לכל דבר כדין שכר עבודה. יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה דמי פדיון חופשה להם זכאי העובד במועד סיום יחסי העבודה אינם נחשבים בגדר שכר מולן, לפיכך לא ניתן לקבל עבור אי תשלומם במועד פיצויי הלנה, אלא רק הפרשי הצמדה וריבית, וזאת בשונה מדמי חופשה המשולמים לעובד במהלך תקופת עבודתו.

מהי תקופת התיישנות לתביעת זכות לחופשה שנתית?
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה למימוש הזכות לחופשה שנתית היא 3 שנים.

הזכות לפדיון ימי חופשה נוצרת במועד ניתוק יחסי העבודה והיא עומדת בתקופה למשך שלוש שנים. היקף פדיון ימי החופשה הניתנים לפדיון במועד ניתוק יחסי העבודה נבחנים לפי לפי הוראות הצבירה הנזכרות לעיל.

כאמור, בסיום יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי חופשה בגין השלוש השנים המלאות האחרונות שקדמו לסיום העבודה, בנוסף לזכאותו לימי החופשה בשנה השוטפת.

יש לציין, כי אם לא העלה המעביד את טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה (בקשה לסילוק על הסף או בכתב ההגנה), זכאי העובד למלוא החופשה השנתית שלא שולמה לו גם אם חלפו 3 שנים.

יצויין עוד, כי לגבי חופשה שנתית מוגדלת מכוח חוזה, הסכם קיבוצי או חופשה נוספת הניתנת לעובד בתמורה לעבודת שעות נוספות או לעבודת יום מנוחה, קיימת התיישנות הרגילה של 7 שנים.

*הכללים המצוינים לעיל הינם נכונים ויפים לחודש יולי 2009.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף