שומות לפי מיטב השפיטה - טענות סותרות של פקיד השומה

עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות - מיסים - מיסוי - מס הכנסה - פקיד שומה - שומות חילופיות - מכירת נכס - רווח הון - הכנסה הונית - הלכת ועקנין-דיבידנד-שומה לפי מיטב השפיטה

האם פקיד השומה יכול לקבוע לנישום שומות חילופיות כאשר בבסיס כל שומה טענות עובדתיות סותרות?

שלח שאלה בנושא לעורך דין

שומות לפי מיטב השפיטה - טענות סותרות של פקיד השומה
מאת: עו"ד ורו"ח יואב ציוני

עדכוני פסיקה -
בש"א (ללא מספור) בעמ"ה (מחוזי ת"א) 1338/04 ועמ"ה 1002/05, בועז עדיני נ' פ.ש. ת"א 4, (בפני כב' הש' אלטוביה מגן, ניתן ביום 16/1/07). פורסם בנבו.

השאלה שבמחלוקת- האם פקיד השומה יכול לקבוע לנישום שומות חילופיות כאשר בבסיס כל שומה טענות עובדתיות סותרות?
האם פקיד השומה יכול לקבוע כטיעון ראשי שומה הממסה עסקת מכירת מניות כעסקת אקראי, ואם לא תתקבל עמדתו, למסות את העסקה בשומה חילופית לפיה לא מדובר במכירת מניות אלא בחלוקת דיבידנד.

עמדת בית המשפט המחוזי הינה כי פקיד השומה רשאי לטעון טיעונים משפטיים חלופיים אולם מסלולי המיסוי השונים חייבים להוביל לאותה מהות פיסקאלית אחת.
"דרכו של טיעון חלופי להיות לינארי, בבחינת נפסל הטיעון האחד אין חוזרים לנקודת המוצא ומשנים כיוון אל טיעון מקביל אלא ממשיכים אל אלטרנטיבה נוספת באותו התור". במילים אחרות דעתו של כב' הש' אלטוביה באותו מקרה היא כי אם נדחית טענת פקיד השומה שלא מדובר בעסקת אקראי הוא לא יכול "לחזור לנקודת ההתחלה" ולהציב מול הנישום שומה שונה (חילופית), בעלת מהות כלכלית שונה בתכלית לפיה מדובר בדיבידנד.

אלא מאי, שעל אף עמדתו זו של בית המשפט, הוא ראה את עצמו כבול לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ועקנין (פ.ש. י-ם 1 נ' ועקנין, מיסים כ/1, ה-3) שם הותר לפקיד השומה לטעון טענות חילופיות כאשר המהות הכלכלית של כל חלופה (רווח הון לעומת דיבידנד) שונה.

הערות העורך:

א.עמדתו העקרונית של כב' הש' אלטוביה מקובלת עלינו. פסה"ד של בית המשפט העליון בפרשת ועקנין מאפשר לכאורה לפקיד השומה לטעון שורה של טענות חילופיות המבוססות על טיעונים עובדתיים שונים שכל אחת מובילה למהות כלכלית שונה, דבר שמעמיד את הנישום במצב כמעט בלתי אפשרי.

ב.ראוי לשים לב כי הרטוריקה של ביהמ"ש העליון בעניין ועקנין היא כזו שבית המשפט לא מתיר לפקיד השומה לטעון טענות עובדתיות סותרות, אלא שלעמדת בית המשפט מדובר בפרשנות משפטית חילופית לאותו מצע עובדתי. ודוק: בפרשת ועקנין ביקש המערער שמכר את מניותיו לחברה קשורה לעשות שימוש בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה ועל ידי כך להמסות בשיעור מס מופחת על רווחיו שנצברו בחברה. בית המשפט העליון קבע שבפעולת הנישום נוצרה הכנסה. לשיטת בית המשפט העליון אין מחלוקת עובדתית. העובדות (קרי: סיפור המעשה, מה ועקנין עשה ואיך הציג את העסקה) ידועות. כתוצאה מאותן עובדות נוצרה לנישום הכנסה (בפשטות: הוא קיבל כסף, הוא התעשר). כעת השאלה היא כיצד יש לסווג משפטית את אותה הכנסה, כרווח הון או כדיבידנד. מכאן, לשיטת בית המשפט בעניין ועקנין, טענותיו החילופיות של פקיד השומה, בדבר הסיווג הנכון של אותה תוצאה (ההכנסה שנוצרה לנישום) מהעובדות הקיימות, הן טענות משפטיות חילופיות ולא טענות עובדתיות חילופיות.

ג.אלא מאי, שעמדת בית המשפט העליון בפרשת ועקנין אינה נקייה מספקות. כפי שמסביר כב' הש' אלטוביה בעניין עדיני: "מלאכת סיווג ההכנסה, אם פירותית היא או הונית,...אינה יכולה להיעשות בראיית ההכנסה stand alone אלא מחייבת התחקות אחר אותו מקור ונסיבות הפקתו. נסיבות אלו ברגיל מעוגנות בעובדות. ... מלאכת התחקות זו משלבת שאלות של משפט אולם ניזונה היא בראש ובראשונה מהתשתית העובדתית מצמיחה ההתעשרות".

ד.והרי גם אם נלך לעמדת ביהמ"ש בפרשת ועקנין ונסווג הכנסה/התעשרות מסויימת כהכנסה מדיבידנד או מרווח הון, הרי שעצם הסיווג ייצור, מנייה ובייה בסיס עובדתי סותר. דיבידנד משמעו משיכת רווחים מהחברה רווח הון משמעו מכירת נכס. משיכת רווחים היא פעולה עובדתית סותרת למימוש נכס. היא נרשמת בספרים בצורה שונה ויש לה תוצאה משפטית שונה כלפי כולי עלמא. התוצאות החשבונאיות, הכלכליות והמשפטיות של מכירת נכס שונות מאלו של משיכת רווחים. משמע שמרגע שסיווגנו התעשרות מסויימת כמכירת נכס הסתמכנו על בסיס עובדתי שונה מזה של חלוקת דיבידנד.

ה.להבנתנו, על פקידי השומה ובתי המשפט לעשות שימוש זהיר בהלכת ועקנין. ניתן בעתיד לנסות לסייג את הלכת ועקנין, בהסתמך על הרטוריקה של בית המשפט שם. כך בין השאר ניתן יהיה לנסות ולטעון כי ההיתר של בית המשפט העליון לפקיד השומה בפרשת ועקנין (קביעת שומת רווח הון ולחילופין דיבידנד), אין כוונתו להתיר לפקיד השומה שומות חילופיות המבוססות על מהויות כלכליות שונות, כיוון שבית המשפט העליון התייחס לחלופות השונות באותו מקרה, ככאלו שנובעות ממהות כלכלית אחת (רכישה עצמית של מניות).

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.