סרטן העור כמחלת מקצוע- מימוש זכויות מול ביטוח לאומי

סרטן העור כמחלת מקצוע - מימוש זכויות מול הביטוח הלאומי
מאת: עו"ד צחי פרום

מחלת מקצוע הינה מחלה בה לקה העובד במהלך ועקב עיסוקו בהיותו חשוף לגורמים מזיקים (כגון: כימיים, ביולוגיים, רעש , שמש...) לאורך זמן ממושך .

חוק הביטוח הלאומי מכיר  ברשימה (סגורה) של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע.
אחת המחלות אשר מוכרות כמחלת מקצוע הינה מחלת סרטן העור.

מהו סרטן עור וכיצד הוא נגרם?

סרטן העור מהווה בעיה משמעותית בעולם כאשר המחלה שכיחה יותר בארצות בהן קרינת השמש חזקה.   
חשיפה לקרינת השמש היא הגורם העיקרי לגידולי עור שונים, אשר הינם הגידולים השכיחים ביותר בישראל ובעולם כולו. בישראל לבד מאובחנים כ – 10,000 חולים חדשים בסרטני עור שונים מידי שנה.

סרטן העור מתחלק לשתי קבוצות:
קבוצה ראשונה: גידולים טרום סרטניים כאשר בקבוצה הזו נמצאים גידולים מסוג סולר קרטוזיס
( solar keratosis) .

קבוצה שנייה:גידולים אשר כוללים גידולים מסוג סרטן תאי הבסיס (B.C.C) סרטן תאי הקשקש S.C.C שהם גידולים שכיחים יותר בקרב האוכלוסייה וכן גידולים מסוג מלנומה אשר הינו סרטן ממאיר בעל השפעה מסוכנת ביותר על סיכויי התמותה .
חומרת גידול המלנומה תלוי באופן ישיר  בעומקו, כאשר ככול שהגידול עמוק יותר, כך הוא מהווה סכנה גדולה יותר עם סיכויי החלמה פחותים יותר .

האנשים בעלי הסיכון הגבוה יותר לחלות בסרטן עור הינם:

• א.בהירי עור ובעלי שיער בהיר ובעלי נמשים .
• ב.אנשים אשר עורם נצרב בקלות או שלא משתזף בכלל.
• ג.אנשים בעלי מספר רב של שומות .
• ד.אנשים אשר מתוקף עיסוקם, עבודתם ותחביביהם נמצאים זמן ממושך בשמש .
• ה.תינוקות, ילדים וקשישים .

• חשוב מאוד להדגיש כי הגורם העיקרי למחלת סרטן העור הוא קרני השמש ומשך החשיפה אליהם.

האם נפגעי סרטן העור מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי ?

המוסד לביטוח לאומי מכיר בקשר הסיבתי בין החשיפה הממושכת לקרני השמש במהלך העבודה לבין מחלות סרטן העור השונות  ולכן רבים מן העובדים אשר לוקים במחלת סרטן העור מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה - מחלת מקצוע.

עם זאת חלקם הגדול של החולים במחלת סרטן העור אינם מודעים לזכויותיהם על פי החוק , בין היתר מחוסר מודעות לסיבות המחלה, חוסר מודעות לזכויות ע"פ חוק הביטוח הלאומי, עברו את גיל הפנסיה, ולכן הם אינם פונים למימוש זכויותיהם  למוסד לביטוח לאומי , דבר אשר יכול לגרום להפסד כספי ניכר, במיוחד כאשר העובד (הנפגע) נאלץ להפסיק את עבודתו בחשיפה לשמש כתוצאה ממחלת סרטן העור     (הרופאים ממליצים להפסיק ולעבוד בשמש) והוא מוצא עצמו ללא הכנסה. במקרה כזה, תביעה אל מול המוסד לביטוח לאומי יכולה לספק מקור הכנסה / פיצוי חלופי לעבודה.

מדוע רבים מן הנפגעים הינם בקרב תושבי המושבים והקיבוצים ?

כאמור לעיל, גורם החשיפה לשמש ומשך החשיפה הינו המכריע בהתפרצות מחלת סרטן העור.
מאחר ובעיסוקים רבים במסגרת התנועה הקיבוצית והמושבים, העובדים חשופים במשך שעות רבות מידי יום ביומו, במסגרת עבודתם לקרני השמש (עבודות פלחה, גידולי שדה, גידול מרעה, בקר, עבודות שטח, גידול פרחים וכו' ) ,לכן הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות במחלת סרטן העור לסוגיו השונים.

מהו תהליך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי?

עובד אשר סובל ממחלת סרטן העור ורוצה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה- מחלת מקצוע, צריך להוכיח כי הוא עובד או עבד במשך תקופה ארוכה (בד"כ מספר שנים)  מידי יום בחשיפה ממושכת לקרני השמש.

סרטן העור הינה מחלה "דוגרת" כאשר בדרך כלל עובר זמן רב בין החשיפה לקרני השמש ובין הופעת גידולי העור ומחלת סרטן העור כאשר לפעמים הדבר לוקח שנים מאז התחלת החשיפה ועד להופעת הגידול הראשון כאשר לאחר מכן במהלך השנים ממשיכים וצצים גידולים חדשים.

האם קיימת התיישנות בהגשת התביעה?

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, יש להגיש את התביעה להכרה כנפגע בעבודה בתוך 12 חודשים מאז קרות תאונת העבודה או ממועד התגלה מחלת המקצוע .
כעיקרון רצוי להגיש את התביעה מיד עם התגלתה מחלת סרטן העור שכן במקרה שכזה הנפגע יוכל למצות את מלוא זכויותיו, כאשר בהמשך, במידה וצצים גידולים חדשים והנפגע עובר כריתות נוספות ומצבו הוחמר, ניתן לפתוח מחדש את תיק התביעה ולהגיש בקשה להחמרת מצב ולוועדה רפואית חוזרת.

עם זאת, חשוב להדגיש כי גם אדם אשר לא הגיש את התביעה בתוך 12 חודשים ממועד התגלתה מחלתו, יכול להגיש בכל שלב בחייו, גם לאחר 20 שנה מאז הגידול הראשון, את התביעה לביטוח הלאומי ובמידה ויוכח כי הוא עבד בשמש הוא יוכר כנפגע בעבודה ויהא זכאי לפנות לוועדה רפואית אשר תקבע את שיעור נכות. במידה והועדה הרפואית תקבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 20% ומעלה, למועד הגשת התביעה אין  כל משמעות שכן הנפגע יהא זכאי למלוא זכויותיו .


האם אדם בן 70 אשר עבר את גיל הפנסיה זכאי להגיש כיום תביעה ?

כאמור לעיל, חלק גדול מהנפגעים אינם מודעים לזכויותיהם וכיום, לאחר שנים רבות של עבודה בחשיפה לקרני השמש, במיוחד בתקופות כאשר המודעות לנזק אשר השמש גורמת היתה קטנה מאוד (לעומת היום) מחלת סרטן העור מקוננת בהם בצורה חמורה, אולם הם הגיעו לגיל פרישה מבלי שמימשו זכויותיהם בביטוח הלאומי .

חשוב להדגיש את העובדה כי כל אדם, בכל שלב בחייו, גם לאחר שפרש מעבודתו ואפילו שמקבל קצבת זקנה, זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיוכר כנפגע עבודה – מחלת מקצוע כתוצאה מחשיפה לקרני השמש.

פעמים רבות נפגעים רבים המגישים תביעה גם לאחר גיל הפרישה, מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה – מחלת מקצוע ולאחר שוועדה רפואית בודקת אותם וקובעת את שיעור נכותם, הם זכאים לתגמול חודשי (קצבה חודשית) אשר עולה משמעותית על קצבת הזקנה. לחילופין מקבלים מענק כספי חד פעמי.


הוועדה הרפואית, השלכותיה , והאם ניתן להיות מיוצג בוועדה ?

לאחר שעובד הוכר כנפגע עבודה – מחלת מקצוע, הוא זכאי לפנות בבקשה לקביעת דרגת נכותו בגין מחלת סרטן העור.
הועדה הרפואית בראשות רופא (במקרה זה רופא עור) תבדוק אותו ותקבע את שיעור נכותו כתוצאה ממחלתו .

חשוב להדגיש כי הנכות אשר נקבעת לנפגעי סרטן העור ניתנת בגין שני דברים :

1. נכות אסטטית בגין הצלקות אשר נגרמו כתוצאה מהכריתות השונות אשר עבר הנפגע בגין הסרת הגידולים השונים בגופו.

2. בגין המחלה העורית עצמה אשר פוקדת את עור גופו ואשר גורמת לשינויים סולריים שונים.

במידה ולנפגע נקבעת נכות בשיעור של בין 9% ל – 19% הוא זכאי למענק חד פעמי .

במידה ולנפגע נקבעת נכות של 20% ומעלה הוא יהא זכאי לקצבה חודשית עד לסוף ימי חייו כאשר חשוב להדגיש כי הבסיס לקצבה החודשית, הוא שכרו של הנפגע ברבע השנה אשר קדמה למועד ההכרה במחלה. יוצא איפוא, כי נפגעים רבים להם נקבעת נכות גובה מ – 20% זכאים לקצבת נכות חודשית משמעותית בהתבסס על השכר אותו השתכרו במועד טרם התגלתה מחלתם וככול שהשכר גבוה יותר, כך גם הקצבה החודשית ו/או המענק החד פעמי גבוה יותר .
כפי שציינתי לעיל, נפגעים רבים אשר יצאו לפנסיה יכולים כיום להיות זכאים לקצבה חודשית גבוה לעין שיעור מקצבת הזקנה . (חשוב להדגיש כי לא ניתן לקבל גם קצבת נכות וגם קצבת זקנה אלא הנפגע זכאי לבחור את הגבוה מבין השניים).

נפגע אשר רואה עצמו מקופח בוועדה הרפואית הראשונה, זכאי להגיש ערער לוועדה רפואית לערערים בה ייבדק על ידי שלושה רופאים. (בדרך כלל רק אחד מהם רופא עור).

• חשוב להדגיש כי הנפגע רשאי להיות מיוצג בוועדה הרפואית. ישנה חשיבות גדולה מאוד לדרך הצגת הבעיה בפני הועדה הרפואית, הכרת המחלה בפן המשפטי, הכרה של הסעיפים בגינן ניתן לקבל דרגת נכות  והדגשים אותם צריך להביא בפני הוועדה הרפואית בבדיקתה .
לכן, רצוי מאוד כי הנפגע יהא מיוצג על ידי עו"ד בעל ניסיון, אשר מכיר את עבודת הוועדה , את המחלה ואת הדגשים המקצועיים, הן המשפטים והן הרפואיים, אותם יש להביא בפני הוועדה הרפואית .

במידה וחלה החמרה במצב , האם ניתן לפנות שוב לוועדה רפואית ?
האם יש צורך בהגשת תביעה חדשה ?

נפגע אשר הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה – מחלת מקצוע זכאי בכל שלב, לאחר שחלפו 6 חודשים מיום הועדה הרפואית האחרונה אשר בדקה אותו וקבעה את שיעור נכותו, ובמידה ומחלתו החומרה, להגיש בקשה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות) וועדה רפואית חוזרת תבדוק אותו ותקבע הם חלה החמרה במצבו, ובמידה וכן תקבע מחדש את שיעור הנכות המתאים את מצבו " החדש " .

אין צורך להגיש את התביעה מחדש. נפגע שהוכר כנפגע עבודה – מחלת מקצוע מוכר לעולם בביטוח הלאומי .

ואחרון חביב, חשוב להדגיש כי מדובר בתביעות מסובכות אשר מצריכות ידע הן משפטי והן רפואי של המחלה, סוגי הסרטנים השונים, הן אלה המוכרים והן אלה שלא, הכרה של מערכת המוסד לביטוח לאומי וכיצד היא פועלת, כאשר טעות הקטנה ביותר בכל שלב עלולה להקטין ו/או לסכל את סיכויי התביעה, ההכרה וקבלת שיעור נכות מוצדק. לכן, רצוי להיוועץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום בטרם פונים בתביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע מחלת מקצוע – סרטן עור.



האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.