עשרה מיתוסים על זכויות יוצרים

עשרה מיתוסים על זכויות יוצרים
מאת: עו"ד יורם ליכטנשטיין

1.    יש לי רעיון נהדר, זכויות יוצרים יגנו עליו.

אז זהו, שלא. חוק זכויות יוצרים 2007 קובע בסעיף 5(1) כי אין זכות יוצרים על רעיון, אם כי, כבעבר, קיימות זכויות באופן ביטויו של אותו רעיון.
כלומר, זכות היוצרים מבוטאת בעיצוב היצירה ובצורתה האמנותית. למשל: לחן מוזיקלי, סרט וידאו, סיפור קצר וכדומה. אכן, פעמים ניתן להגן הגנת מה על רעיון בצורה כזו או אחרת, אולם גם אז ההגנה אינה על הרעיון המופשט אלא על אופן הביטוי שלו. למשל,  אין כל מניעה לכתוב ספר חדש על נער צעיר שלומד בבית ספר לקוסמים בעולם שאינו מכיר בקסמים, אולם אם הנער יקרא לארי ויריבו ייקרא ווידמורט והרפקאותיו תהיינה דומות לאלו של הארי פוטר, יתכן שהדבר יפר את הזכויות של הסופרת ג'יי קיי רולינג.

2.    חייבים לרשום זכויות יוצרים כדי להגן עליהן

גם כאן התשובה היא לא. אין חובת רישום לזכויות יוצרים.
נכון, בארה"ב קיים רשם המאפשר לרשום יצירות מסויימות, אולם הרישום אינו חובה אלא הוא מקנה הגנה משופרת מעט במערכת המשפט האמריקאית. גם בלא רישום, הזכויות נרכשות מעצם היצירה, אפילו בארה"ב.

3.    אם אשלח לעצמי את היצירה בדואר רשום, אוכל להוכיח שאני היוצר שלה

זהו מיתוס שאינו נכון ואינו שגוי.
אחד מהנושאים החשובים בדיון בגין הפרת זכויות בבית משפט הוא שאלת הוכחת הזכויות המקוריות, למי הן שייכות ומאיזה מועד.
עובדה זו ניתן להוכיח בכמה דרכים, וגם הדרך המופיעה מעלה ביניהן. מה מידת המשקל שבית המשפט ייחס לדרך זו, אין זה ברור, אך ככל הנראה לא גבוה במיוחד.
ניתן לחזק את יכולת ההוכחה באמצעות רישום ברשם הזכויות האמריקאי או גם לבצע רישום בארץ במשרדים פרטיים שונים או אצל עורכי דין העוסקים בתחום. הרישום אינו מקנה זכויות כלשהן, אלא כאמור מהווה ראיה יותר חזקה למועד היצירה המקורי ולהעברת הנטל לנתבע להוכיח כי יצר יצירה מקורית טרם לאותו מועד.

4.     זה באינטרנט אז זה שייך לכולם ומותר להשתמש בחופשיות

לא. לא כל יצירה שבאינטרנט מותרת להעתקה. למעשה, ההיפך הוא הנכון. קיימת פסיקה ישראלית שקובעת שבמרבית היצירות המודרניות (כולל אלו שקיימות באינטרנט) קיימות זכויות יוצרים ועל המעתיק להיות מודע לכך. מעתיק שלא טרח לברר של מי הזכויות ולקבל את הסכמתו, רואים אותו כמי שהפר זכויות יוצרים.
באינטרנט ניתן למצוא גם אתרים רבים המעמידים לרשות הציבור יצירות עם רשיונות שימוש שונים שמאפשרים העתקה כזו או אחרת של היצירה, אך מומלץ להקפיד לקרוא את הרשיון ולבדוק שאתם עונים לדרישותיו שכן אחרת – זו הפרת זכויות יוצרים.
שימו לב שישנן תוכנות המאפשרות לבעלי הזכויות מעקב אחר שימוש תכנים מוגנים שלהם המועלים לרשת, כולל תמונות ותכנים אחרים שנחזים להיות "נקיים" ממעקב.

5.    כל מה שלא כתוב עליו שהוא מוגן בזכויות יוצרים מותר לשימוש

גם כאן התשובה היא לא.
הודעה על קיום זכויות יוצרים (למשל הודעה בסגנון: "© כל הזכויות שמורות ל-XXX, 2008") משמשת מכשיר שמסייע להבהיר לקורא את קיומן של הזכויות ולשלול את תום ליבו במקרה של סכסוך משפטי.
אולם, העדר הודעה כזו לא די בה. גם בהעדר הודעה כזו עליכם להניח שיש ביצירה זכויות יוצרים אלא אם היא ישנה במיוחד או אם יש לכם סיבה מוצקה אחרת לחשוב כך.

6.    אם אשנה את היצירה ואהפוך אותה ליצירה אחרת שלי, היא תעבור להיות שלי ואני לא אפר זכויות

כן ולא. אמנם היצירה החדשה תהפוך להיות שלך, אך הדבר לא ימנע את זכותו של היוצר המקורי לטעון כי זכויותיו הופרו, והדין יתמוך בו. עצם השינוי של היצירה מהווה יצירה נגזרת, הנזכרת בסעיף 11(6) לחוק מ-2007, ואף היא זכות השמורה לבעל הזכויות בלבד.

7.    אם הזמנתי עבודה ממישהו אחר, הזכויות בה שלי

לא. סעיף 35 לחוק מ-2007 קובע שהבעלים של זכויות היוצרים ביצירה מוזמנת יהיה היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין היוצר למזמין. כלומר, החוק מחייב אתכם "להסכים אחרת" בהסכם ביניכם על העברת הזכויות, או שהזכויות ביצירה שהזמנת (למשל אתר אינטרנט), תהיינה בידי אחר ולא בידיך.

8.    אם אני מעתיק רק 10% (או כל אחוז קטן אחר), זה חוקי.

גם כאן התשובה היא כן ולא. הדין אוסר את העתקת היצירה. החוק הישן והפסיקה התייחסו להעתקת "עיקר" היצירה, וגם החוק החדש מתייחס להיקף ההעתקה כשיקול בקביעת הסעד.
כלומר, העתקה חלקית לא בהכרח תפטור את המעתיק, אלא אם הרכיב המועתק, עובדתית, אינו עיקר היצירה או שהוא מהווה דבר מה כה יומיומי שלא ניתן לומר שהוא הועתק דווקא מאותה יצירה מקורית.הכל, בסופו של דבר, שאלה של מידה.

9.    כשאני מפרסם את היצירה שלו באתר שלי אני רק מחזק את המוניטין של היוצר והוא מרוויח בגללי, אז זה מותר

אכן, העתקה של יצירה מותרת כשהיא לצרכים פרטיים שאינם לצרכי מסחר (פקודת זכויות יוצרים מגדירה הגדה יותר מדוייקת אבל גם היא נתונה לפרשנות). למרות זאת מומלץ שלא לקבל כמובן מאליו את המיתוס הזה. צאו מנקודת הנחה שצריך לקבל את הסכמת בעל זכויות היוצרים, גם אם אתם חושבים שאתם עושים לו טובה. במיוחד אם אותה טובה מבוצעת באתר של העסק שלכם, אבל גם אם היא בבלוג הפרטי שלכם.
יתרה מכך, אם זו באמת טובה, הרי הוא בטח ייתן את הסכמתו, ואם לא אז אולי זו לא כל כך טובה...?

10.    אם העתקתי את היצירה אבל איזכרתי את שם היוצר ("נתתי קרדיט") זו אינה הפרה

כן ולא, כרגיל.
זכות יוצרים מתחלקת לשני סוגי זכויות. זכות "רגילה" וזכות "מוסרית".
הזכות הרגילה מגדירה מספר פעולות ביצירה שאין לבצען אלא בהסכמת הבעלים. הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר האוסרת על ביצוע שינויים ביצירה אלא בהסכמתו וכן החובה לתת ליוצר קרדיט "כמקובל". מתן קרדיט הוא אכן חובה שיש לבצע, אבל לא די בה. עצם מתן הקרדיט לא פוטר אתכם מאי הפרת זכויות אחרת.

הח"מ הינו עורך דין מסחרי המתמחה בתחום הקניין הרוחני ודיני האינטרנט.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.