כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

נזקי סביבה - מי אחראי לזיהום בירקון?


עורכי דין - מידע משפטי: דיני מקרקעין, דיני נזיקין ו/או ביטוח - דיני נזיקין - איכות הסביבה - נזקי סביבה - זיהום - מפעלים מזהמים - נחל הירקון - נזקי זיהום מים - איכות סביבה - מי ביוב - שפכים - חיידקים - ריחות


התהפכות החותרת אלופת ישראל, יסמין פיינגולד, בנחל הירקון החזירה לדיון הציבורי את הדאגה לאיכות הירודה של מי הנחלים בארץ בכלל, ובנחל הירקון בפרט...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
בתמונה יש עיגול אחד
נזקי סביבה - מי אחראי לזיהום בירקון?
מאת: עו"ד אורית קרן - פולק

התהפכות החותרת אלופת ישראל, יסמין פיינגולד, בנחל הירקון החזירה לדיון הציבורי את הדאגה לאיכות הירודה של מי הנחלים בארץ בכלל, ובנחל הירקון בפרט. זיהום מי הנחלים והים שלנו כולל מי ביוב ושפכים, שמנים ודלקים, חומרי הדברה ודישון, מתכות כבדות, סחף, פסולת, דטרגנטים וחיידקים, קצף, פגרים, ריחות, מים שחורים וכיוצא באלה מפגעים, אשר מגבילים ומסכנים באופן משמעותי את הפעילות בנחלים ובים. הזיהום מגיע לירקון עם מי גשמים הראשוניים, כשכמעט ואין זרימה בנחל, ולכן השפעתו השלילית משמעותית ביותר.

בשל נסיון העבר –  קריסת הגשר במכביה ה-15 לפני למעלה מעשור - וחוסר ידיעה בדבר קיומו של הזיהום בנחל הירקון, נמנעו העוברים ושבים מלקפוץ למי הירקון על מנת לסייע בחילוצה של החותרת. בסופו של דבר הגיע מחלץ אמיץ לעזרתה.

אך מי אחראי לנזקי הזיהום?

המזהמים – מקורות הזיהום של נחל הירקון כוללים מתקני טיהור שפכים, אשר מייצרים קולחים באיכות בלתי מספקת, וכן שטחים חקלאיים ואזורים עירוניים. ככל הנראה, המזהמים הינם מפעלים ורשויות מקומיות, אשר הינם האחראים הראשיים למפגעים הסביבתיים, אך אין זה פשוט לזהותם.

רשות נחל הירקון הוקמה על פי חוק נחלים ומעיינות, תשכ"ה-1965, והיא מאגדת רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ותאגידים נוספים. הרשות אחראית על שיקום נחל הירקון ושיפור איכות המים. הרשות איננה קובעת אם מותר או אסור לשוט בירקון, אלא רק מודיעה – באמצעות הצבת דגלים בצבעים ירוק או אדום – אם איכות המים מתאימה לשיט, בהתאם למדדים שנקבעו. יש לשאול, לא רק האם ההודעה נכונה או לא (כלומר, האם איכות המים בכל זמן נתון אכן מתאימה לשיט, והאם המדדים אכן הולמים), אלא גם האם הודעה שכזו, בצורת הצבת דגלים במקומות מוגבלים, הינה מספקת על מנת שהציבור לא ייחשף למפגעים המסוכנים. בנוסף, חל איסור על רחצה ודיג בנחל, אך לא ברור כיצד האיסור משולט ונאכף.

המשרד להגנת הסביבה אמון על אכיפה מינהלית ופלילית של דינים סביבתיים, מתן רשיונות למכוני טיהור שפכים וכן הוצאת צווי הרשאה להזרמת מים מזוהמים לנחלים. מטרת צווי ההרשאה היא לצמצם את זיהום מי הנחלים, על ידי קביעת תנאים להרשאה, הטלת פיקוח ובקרה על ההזרמה, וכן קביעת לוחות זמנים לכך. על פי סעיף 20יא לחוק המים, תשי"ט-1959, הזרמת מים לנחלים – לרבות מי שפכים – אסורה, אלא אם כן שוכנע נציב המים (לאחר התייעצות עם שר הבריאות) כי נסיבות העניין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור המים לתקופה קצובה, ובתנאים שייקבעו.  

לו היו החותרת והאזרח ההגון שנחלץ לעזרתה נפגעים כתוצאה מהמים המזוהמים בנחל, היה רצוי שיפנו בראש ובראשונה אל הגורם המזהם. היה עליהם לזהות את סוג הזיהום ומקורו, ולשם כך הם היו ככל הנראה נזקקים לעצת מומחים. אבל גם רשויות המדינה אחראיות לפגיעה מזיהום מי הנחל, באשר הן יודעות על הזיהום ובכל זאת אינן עושות די כדי למנוע את חשיפת האוכלוסיה אליו, ואף מאפשרות את הזרמת הזיהום לנחל באמצעות צווי הרשאה.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף