כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

מיסוי עובדים בכירים - חישוב מרכיב ההטבה באופציות לעובדים על בסיס מדד מטחי


עורכי דין - מידע משפטי: דיני עבודה , דיני מיסים , משפט מסחרי ו/או דיני חברות - דיני מיסים - מיסוי בינלאומי - מיסוי עובדים בכירים - דיני עבודה - דיני חברות - אופציות לעובדים - הטבה - חישוב מרכיב ההטבה - סעיף 102 לפקודת מס ההכנסה

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שיבעה עיגולים

מיסוי עובדים בכירים - חישוב מרכיב ההטבה באופציות לעובדים על בסיס מדד מטח"י   
מאת: עו"ד ורו"ח מאורי עמפלי*

כידוע, סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א - 1961 בנוסחו לאחר תיקון 132 (להלן: "סעיף 102 ") על מכלול הוראותיו וכלליו, מהווה הסדר כולל ובלעדי למיסוי הקצאת אופציות ומניות לעובדים, לרבות נושאי משרה. סעיף 102 מאפשר ככלל לחברה המעבידה לבחור בין שני מסלולי מיסוי: מסלול הכנסת עבודה ומסלול רווח הון. בשני המסלולים מתחייב העובד במס רק במועד המימוש, ובלבד שהאופציות הופקדו בידי נאמן והתקיימו תנאים נוספים המפורטים במסגרת הסעיף. "מועד מימוש" לפי סעיף 102 הינו מועד העברת המניה מהנאמן לעובד או במועד מכירת המניה לצד ג' (על ידי הנאמן), לפי המוקדם מביניהם.

סעיף 102(ג) לפקודה מאפשר גם הקצאת אופציות שלא באמצעות נאמן. במקרה זה, יחויב העובד כבר במועד הקצאת האופציות במס פירותי ועל הרווח שיצמח ממועד הקצאת האופציות ועד מועד המימוש, יחויב העובד במס רווח הון. הסדר מיסוי זה אינו חל בהקצאה של אופציה שאינה רשומה למסחר בבורסה, או אז קובע סעיף 102, כי מועד החבות במס פירותי ידחה למועד מכירת המניה שמקורה באופציה שהוקצתה לעובד.

בפועל, מאז תיקון 132 מרבית החברות המקצות אופציות לעובדיהם, מאמצות את מסלול רווח ההון, אשר מקים לעובד ככלל חבות במס של 25% בגין "שווי ההטבה", בכפוף כאמור לשמירה על תנאי סעיף 102 לפקודה. שווי ההטבה מוגדר לענייננו בסעיף 102 כ"תמורה או השווי במועד המימוש, בניכוי הוצאות שהוציא העובד ברכישת המניה כשהן מתואמות מיום ההוצאה ועד למועד המימוש...".

בחברות נסחרות או בחברות שמניותיהן נרשמו למסחר בתוך 90 יום ממועד ההקצאה, סעיף 102(ב)(3) לפקודה קובע, כי יראו את שווי ההטבה בגובה ממוצע שוויין של מניות החברה בבורסה בתום 30 ימי המסחר שקדמו להקצאה, או בתום 30 ימי המסחר שלאחר הרישום למסחר כאמור לפי העניין, בניכוי ההוצאות, כהכנסה פירותית (דהיינו הכנסה החייבת ככלל במס שולי בתוספת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות). יתרת שווי ההטבה תסווג כרווח הון החייב במס בשיעור של 25%.

נוסחה זו של חישוב חבות המס בחברות נסחרות מחוץ לישראל או בחברות שמניותיהן נרשמו למסחר מחוץ לישראל בתוך 90 יום ממועד ההקצאה, עלולה להיות בעוכריהם של עובדים, אשר מקבלים אופציות בחברות אלו עם מחיר מימוש במט"ח. ננסה להמחיש זאת באמצעות הדוגמא הבאה:
לשלמה, עובד בחברה תושבת ישראל ("החברה"), הוקצו ביום 1 בינואר 2007 ("מועד ההקצאה")
100 אופציות למניית חברת האם של החברה, שהינה חברה תושבת ארצות הברית הנסחרת בנאסד"ק ("חברת האם"). האופציות הוקצו במסלול רווח הון עם נאמן בהתאם לסעיף 102. השווי הממוצע של מניות חברת האם בבורסה בתום 30 ימי המסחר שקדמו להקצאה היה 10 דולר למניה.
מחיר המימוש של האופציה למניית חברת האם היה 12 דולר למניה ושלמה המיר את האופציות שהוקצו לו למניות חברת האם ביום 1 בינואר 2009 ("מועד המימוש").
ביום 1 בינואר 2010 ("מועד המכירה"), מכר שלמה את מניותיו בחברת האם, שהוחזקו על ידי נאמן בהתאם להוראות סעיף 102, לפי שער של 20 דולר למניה.
מדד המחירים לצרכן היה במועד ההקצאה 100, במועד המימוש 110 ובמועד המכירה 120. יחס ההמרה של דולר לשקל היה במועד ההקצאה 1:4, במועד המימוש של האופציות למניה 1:3.5 ובמועד המכירה 1:3.8.
חישוב שקלי-מדדי של חבות המס יראה, כי לשלמה קמה הכנסה פירותית בסך של 218 ₪, הממוסה בשיעור מס שולי והכנסה הונית בסך של 2,800 הממוסה בשיעור מס של 25%, וזאת כדלקמן:  
"שווי הטבה" (בש"ח): 3,018=[(120/110*3.5*3.8-12*20[*100
"שווי הטבה פירותי" (בש"ח): 218=[120/110*(3.5*110/100-12*4*10)]*100
"שווי הטבה הוני" (בש"ח): 2,800=3,018-218

מאידך חישוב מרכיב שווי ההטבה לרבות שווי ההטבה הפירותי וההוני, המבוסס על שער החליפין של הדולר, יבטל את שווי ההטבה הפירותי, כדלקמן:

"שווי הטבה" ( בש"ח): 3,040= [(3.8*(20-12)[*100

"שווי ההטבה פירותי" (בש"ח): (760)= 3.8*(10-12)*100

"שווי הטבה הוני" (בש"ח): 3,040


אם נבקש לסכם, נראה, כי תחת החישוב השקלי-מדדי  ובהנחה, כי שלמה מגיע לשיעור מס שולי מקסימאלי נוצרת לשלמה חבות מס הכנסה (45%), מס ריווח הון (25%) ודמי ביטוח לאומי (12%) בסך כולל של כ- 824 ₪. בחישוב המבוסס על מדד התאמה לפי שער החליפין של הדולר מתקבלת חבות במס ריווח הון (25%) בסך של 760 ₪ בלבד.

עינינו הרואות אפוא, כי בשל התחזקות השקל לעומת הדולר, בפרק הזמן שבין מועד ההקצאה (1:4) לבין מועד המימוש (1:3.5), נוצר לשלמה בחישוב שקלי –
מדדי, "יש מאין", שווי הטבה פירותי. כלומר, החשיפה לשער החליפין של הדולר לעומת השקל הגדילה את חבות המס של שלמה.

במטרה לאפשר לחברות ולעובדים להתמודד מול החשיפה הנ"ל  ולהקטינה פרסמה רשות המסים בישראל
ביום 21 ביוני 2010, באתר שלה (http://ozar.mof.gov.il/taxes/), הנחייה ולפיה חברות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל, או חברות דואליות (חברות הנסחרות בבורסה מחוץ לישראל ובבורסה בישראל) תוכלנה, בתנאים מסוימים, לחשב את שווי ההטבה על המרכיב הפירותי והמרכיב ההוני שלו לפי מדד המתבסס על מטבע החוץ הרלוונטי (להלן: "המדד המטח"י") ולא לפי מדד שקלי.  

בעבר נהגה רשות המסים לאשר במקרים ספציפיים לחשב את שווי ההטבה לפי מטבע החוץ הרלוונטי, ואולם ההנחיה מהווה בפעם הראשונה הסדר כולל מצידה של רשות המסים לסוגיה.

בין התנאים המפורטים בהנחיה לזכאות בחישוב במדד מטח"י, נקבע, כי שומה על חברה, המאמצת תוכנית הקצאה חדשה לפי סעיף 102, להודיע לרשות המסים על אימוץ המדד המטח"י בתוכנית הספציפית, כבר במועד הגשת תוכנית ההקצאה.

ביחס לחברה אשר נרשמת לראשונה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, הרי שהיא נדרשת להעביר בתוך 30 יום ממועד רישומה בבורסה בחו"ל, הודעה לרשות המסים, כי המדד שישמש לחישוב שווי ההטבה בתוכנית האופציות שלה יהא המדד המטח"י.

ההנחיה תחול גם על תוכניות שהוגשו לאישור רשות המסים טרם פרסום ההנחיה ועל אופציות שהוקצו מכוחן ובלבד, שתוגש לחטיבה המקצועית שברשות המסים בקשה לקבלת אישור מראש לאימוץ המדד המטח"י בתוכניות אלו. יודגש, כי  בקשה זו צריכה להיות מוגשת  לרשות המיסים תוך 45 יום מיום פרסום ההנחיה (21 ביוני 2010), דהיינו עד 5 באוגוסט 2010. מכל מקום, ההנחיה תחול לגבי מניות שימומשו לאחר 1 ביולי 2010 ומובן, כי איננה חלה על אופציות שהוקצו ללא נאמן, או על חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה בישראל בלבד.  

עוד יודגש, כי, רשות המסים קובעת בהנחיה באופן קטגורי, כי חברות אשר בוחרות לאמץ את מדד ההתאמה המטח"י,
לא תהיינה רשאיות לחזור בהן בעתיד מבחירתן. מדובר ככל הנראה על איסור לגבי תוכנית האופציות הספציפית ולא מדובר על איסור גורף לגבי תוכניות אופציות עתידיות.  

רשות המסים מדגישה בהנחיה בנוסף, כי במידה ולא יתקיימו כל התנאים המפורטים בהנחיה, הרי שהמדד לצורך חישוב הטבת המס הגלומה לעובדים בעת מימוש האופציה למניות החברה יהא מדד המחירים לצרכן בלבד.

אם כן, אימוץ ההנחיה דורש מעתה לבצע שינוי בתוכניות האופציות של החברות הרלוונטיות שיכלול את אימוץ המדד המטח"י לתוכן, להעביר שינוי זה במוסדות החברה (על פי רוב דירקטוריון החברה), ליידע את נאמן האופציות של החברה ולהודיע או לבקש, לפי העניין, את אישור רשות המסים לכך. חברות אשר מתכוונות להחיל את ההנחיה גם לגבי תוכניות ישנות, נדרשות לפעול בזריזות לאור סד הזמנים הקבוע בהנחיה (45 יום ממועד פרסום ההנחיה). לאור העובדה, כי רשות המסים,
לא תתיר לחברות לשנות את בחירתן במועד מאוחר יותר, נדרשות החברות כבר עתה לבחון את הכדאיות באימוץ ההנחיה ובאימוץ מדד ההתאמה המטח"י, שרלוונטי כך ראינו בדוגמה בעיקר בעיתות של תיסוף השקל ביחס למטבע החוץ הספציפי.  

* המחבר ממשרד עמפלי- עריכת דין מיסים.

תודות לעו"ד רונן סולומון מבית השקעות מיטב על עצותיו המועילות.

אין באמור ברשימה זו כדי להוות חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי בסוגיות הנידונות ובכל אופן מומלץ להתייעץ עם מומחה מס לפני נקיטת צעדים משפטיים ו/או אחרים המסתמכים על רשימה זו.   


הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף