חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס הכנסה

חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס הכנסה

מאת: יואב ציוני

חוק איסור הלבנת הון ביחס לעבירות מס הכנסה – שינוי גישה
אחת המוסכמות שהייתה רווחת עד לאחרונה, הינה כי הבעיה העיקרית של חשודים בקיזוז חשבוניות פיקטיביות הייתה במישור מע"מ (עקב הענישה המחמירה בעבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ), ואילו במישור מס הכנסה הוא בעיקרו הוכחת קיומה של הוצאה בייצור הכנסה, קרי סיטואציה שהיא בעיקרה אזרחית.
אלא שבתנאים מסוימים (הקבועים בפרט (17ב) לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון),  עבירת העלמת מס לפי סעיף 220 לפקודת מע"מ מהווה עבירת מקור, לצורך חוק איסור הלבנת הון.
סיטואציה זו משנה את כללי המשחק, וכיום נתקלים יותר ויותר בחקירות מס הכנסה שנעשות בשילוב עם המשטרה, בגין קיזוז חשבוניות פיקטיביות במישור מס הכנסה ביחד עם חוק הלבנת הון. הכנסת עבירות לפי חוק הלבנת הון לכתב האישום משנה את התמונה, הופכת את התיק לחמור הרבה יותר, מכניסה לתוך הפרשה גם מרכיב של חילוט ומעבירה את כתב האישום ישירות לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות העניינית לפי חוק לאיסור הלבנת הון. 
יש להבין כי מדובר במהפכה של ממש. בעוד שבעבר עבריינות המס נתפשה ככזו שקשורה להכנסות חוקיות השונה במהותן מעבריינות של ארגוני פשיעה (שעבורם נועד במקור חוק איסור הלבנת הון), הרי שכיום, על פי הגישה החדשה, מושם דגש רב יותר על אכיפה כלכלית וענישה של מעשי מרמה וגניבה מהקופה הציבורית והחדרת הכסף השחור לשווקים הלגיטימיים (קרי: הלבנתו), גם כאשר לא מדובר בארגוני פשיעה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.