כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

הילד נחטף לחו"ל – מה עושים ?


עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה , משפט בינלאומי - דיני משפחה - חטיפת ילדים - אמנת האג - החזרת ילד שנחטף - חטיפת קטין - בני זוג - גירושין - משפט בינלאומי


למרות שמעשה החטיפה מותיר לעיתים קרובות את ההורה שנותר מאחור בתחושה של אובדן דרך מוחלט ובהרגשה כי אין דבר שיכול לעשות, הרי בפועל ניתן לעשות לא מעט בכדי לצמצם את נזקי החטיפה ולהביא לסיומה באופן מהיר ויעיל.


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
בתמונה יש עיגול אחד
הילד נחטף לחו"למה עושים ?
מאת עו"ד איתן ליפסקר

תסריט האימה התממש; ילדכם נחטף לחו"ל או לא הוחזר לישראל בידי ההורה השני, המודיע לכם כי מעתה לא תשובו לגדלו או לראותו בישראל. אפשרות גרועה לא פחות היא "היעלמות" של ההורה האחר עם הילדים, תוך ניסיון להסתיר את מקום הימצאם.   

מה עושים? למי פונים? איך מתמודדים?
על כך ועוד במאמר שלפניכם;

אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב. מאמר זה עוסק באירוע חטיפה של ילדים מישראל למדינה זרה החתומה על האמנה.

בראש ובראשונה יש לדעת כי בהתאם להוראות האמנה, את התביעה להחזרת הילדים החטופים לישראל יש להגיש במדינה אליה נחטפו. כלומר, על ההורה הנמצא בישראל ליצור קשר עם גורמים משפטיים – רשויות ועו"ד פרטיים – המצויים במדינה המרוחקת לעיתים עשרות אלפי ק"מ ממקום מושבו של ההורה ואשר לעיתים קרובות הוא אינו דובר ואינו מבין את שפתה. לכל הדעות מדובר בסיטואציה לא פשוטה, המתווספת על ההלם ותחושת האובדן, המתלווה ממילא לעיתים קרובות לאירוע החטיפה.

מה ניתן ומה כדאי אפוא לעשות?

א. הגשת תלונה למשטרה
אין מדובר רק בצעד טקטי או סמלי. הגשת תלונה מיידית עשויה להיות בעלת חשיבות קריטית לסיכול טענה עתידית של ההורה החוטף בדבר "הסכמה" או "השלמה" עם מעשה החטיפה. התלונה גם חשובה במקרה של אי ידיעת פרטים אודות מיקומם של הילדים, או חשש מפני חטיפה נמשכת (מעבר ממדינה למדינה).

ב. פניה לרשות המרכזית בישראל
כל מדינה החתומה על האמנה מכוננת גוף הקרוי "רשות מרכזית" שתפקידה לתאם ולעקוב אחר ההליכים עפ"י האמנה לצורך השבת הילדים החטופים. בישראל, הרשות המרכזית הנה חלק ממשרד המשפטים. במסגרת הפניה אל הרשות המרכזית ממלאים טפסים ותצהירים המפרטים את העובדות הרלוונטיות ליישום האמנה. מומלץ לבצע פעולות אלו באמצעות או בליווי עו"ד המתמחה בתחום שכן לעיתים קרובות יש למה שנכתב בטפסים אלו חשיבות רבה במסגרת ניהול ההליך עפ"י האמנה. לאחר קבלת כל החומר הנדרש פונה הרשות המרכזית בישראל אל הרשות המרכזית במדינה הזרה אליה נחטפו הילדים והיא מלווה את פתיחת וניהול ההליכים שם. כמו כן מסייעת הרשות המרכזית במקרים המתאימים למלאכת האיתור של הילדים החטופים, היות וכאמור, לא תמיד ברור מקום הימצאם. הרשות המרכזית היא גם הגורם המקשר בדרך כלל בין הרשויות בחו"ל ובראשם בית המשפט הזר (בפניו נדונה התביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה) ושירותי הרווחה המקומיים, לבין הרשויות השונות בישראל.

ג. איתור עו"ד בחו"ל

כאמור, ההליך העיקרי להחזרת הילדים לישראל, דהיינו תביעה להחזרת הילדים החטופים בהתאם להוראות אמנת האג, יתקיים במדינה אליה נחטפו. לשם כך יש לשכור שירותים משפטיים של עו"ד מקומי העוסק בתחום. גם בנושא זה יכול עו"ד ישראלי העוסק בתחום לסייע באיתור, יצירת קשר וליווי הטיפול המשפטי, המתקיים למעשה ב"שלט רחוק" ולעיתים קרובות ללא כל נוכחות פיזית של ההורה ממנו נחטפו הילדים. יש לציין כי במקרה של חוסר יכולת כלכלית לממן ייצוג בהליכים המשפטיים בחו"ל, ניתן להעזר ברשות המרכזית המעבירה פניה אל הרשויות הרלוונטיות בחו"ל, בכדי לנסות ולהסדיר ייצוג משפטי מטעם המדינה, בדומה לשירות הניתן בישראל באמצעות הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים.   

ד. הגשת תביעת משמורת בישראל

במידה והחטיפה התבצעה בלא שהתקיימו הליכים משפטיים בנושא המשמורת או בניגוד להסדר משמורת רשמי קיים, מומלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בישראל בעתירה לקבלת משמורת מלאה, זמנית וקבועה, על הילדים החטופים. האמנה אומנם קובעת (בסע' 17) כי במסגרת הדיון המשפטי המתקיים בחו"ל בתביעה עפ"י האמנה אין בית המשפט כפוף להליך המשמורת, אולם בהליך זה עשויים לעלות נושאים ונתונים – כגון תסקירים וחוות דעת שונות – היכולים להיות רלוונטיים להליך המתנהל עפ"י האמנה.

ה. החלטות בהתאם לסע' 14-15 לאמנה

סע' 14 לאמנה קובע כי בית המשפט הדן בתביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה רשאי להתחשב במצב המשפטי (חוקים, פעולות משפטיות שעשו הצדדים, החלטות שיפוטיות ועוד) החל במדינה ממנה נחטפו הילדים, בכדי להגיע למסקנה האם בוצעה חטיפה. על כן כדאי, במקרה המתאים, לקבל חוות דעת משפטית מעו"ד הבקיא בתחום האמנה, אשר תעסוק בנושאים הנ"ל ותוגש לבית המשפט (הזר) הדן בהחזרת הקטינים לישראל ותשמש נדבך נוסף לקבלת ההחלטה המתאימה.  

סע' 15 לאמנה קובע כי בית המשפט הדן בתביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה רשאי לפנות לקבלת חוות דעת מבית המשפט בישראל אודות נסיבות הוצאתם של הילדים מישראל. כדאי איפה, במקרה המתאים, לבקש מבית המשפט (הזר) שייזום פניה כנ"ל אל בית המשפט בישראל, או לבקש מהרשות המרכזית ליזום פניה שכזו, בכדי שחוו"ד זו תשמש אף היא נדבך נוסף לקבלת ההחלטה המתאימה.

חשוב להדגיש עם זאת כי השימוש בכלים המשפטיים  הללו במסגרת ההליכים עפ"י האמנה אינו נפוץ, קיימות מחלוקות משפטיות באשר למשקלן ומקומן של החלטות / חוות דעת כאמור לעיל ויש להשתמש בכך באופן מושכל ובמקרים המתאימים בלבד, אולם כבר אירע והחלטות שכאלו היוו נדבך מרכזי בפסיקה עפ"י האמנה.   

לסיכום

למרות שמעשה החטיפה מותיר לעיתים קרובות את ההורה שנותר מאחור בתחושה של אובדן דרך מוחלט ובהרגשה כי אין דבר שיכול לעשות, הרי בפועל ניתן לעשות לא מעט בכדי לצמצם את נזקי החטיפה ולהביא לסיומה באופן מהיר ויעיל. חשוב להדגיש כי מומלץ לפעול באופנים האמורים לעיל ובדרכים נוספות, באמצעות ובליווי מקצועי של עו"ד המתמחה בתחום, אשר יידע אלו אמצעים כדאי להפעיל ובאיזה אופן.  
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף