"הכשרת" שימושים לא חקלאיים בנחלות - פל"ח

"הכשרת" שימושים לא חקלאיים בנחלות - פל"ח
מאת: עו"ד גד שטילמן

אנו עדים לאחרונה למדיניות של הגברת האכיפה בועדות התכנון והבניה ומינהל מקרקעי ישראל כנגד שימושים שאינם חקלאיים בנחלות. הנכסים לגביהם נערכת האכיפה מושכרים בד"כ לצדדים שלישיים למטרת מגורים, מסחר ואחסנה.

בהליכים משפטיים פלילים ואזרחיים כאחד, דורשת התביעה, בין היתר, צו הריסה למבנים שנבנו ללא היתר וצו הפסקת שימוש לשימושים החורגים (שאינם חקלאיים). בנקיטת צעדים תכנוניים ומשפטיים מתואמים בועדות התכנון, מינהל מקרקעי ישראל ובית המשפט ניתן להגיע לתוצאה שהצווים האמורים לא ימומשו והמבנים ה"לא חוקיים" - "יוכשרו".

חלק מהועדות המחוזיות לתכנון ובניה, התירו בתקנון התוכנית המחוזיות החלה על שטח המחוז, קיומם של מבנים בשטח בנוי עד 500 מ"ר ב"חלקה א'" המשמשים למטרת: משרדים, אחסנה, קייט, בתי מלאכה וכד'. בתקנון התב.ע. ישנן מגבלות של שמירה על איכות הסביבה והגבלות בינוי נוספות אך רובן של ההגבלות פתירות.
במחוזות בהן קיימת תוכנית מחוזית שכזו יש צורך בהכנת ת.ב.ע נקודתית לחלקה א' של הנחלה על מנת ליצור תשתית תכנונית שתאפשר הגשת הבקשה להיתר בניה.

ישנן מספר מצומצם של מועצות אזוריות שיזמו תוכניות מתאר מקומיות המכשירה את השימושים הלא חקלאיים בישובי המועצה. בישובים המשתייכים למועצות אלה אין כל צורך בת.ב.ע נקודתית לנחלה ודי בהגשת בקשה להיתר.

נכון הדבר כי שימוש לצרכי השכרה לצדדים שלישיים עלול בכל מקרה להיות בעייתי, יחד עם זאת אם הבקשה להיתר היא לצרכי בעל הנחלה ניתן לתת מבנים ולשימושים מעמד משפטי חוקי כלפי רשויות התכנון ומעמד חוזי מותר ביחסים עם מינהל מקרקעי ישראל.

יובהר כי בכל מקרה יש לקבל את אישור מינהל מקרקעי ישראל ולשאת בתשלומי דמי היתר.


רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.