מונה בן ממשיך לנחלה – כיצד ניתן לתת זכויות במשק החקלאי לבן נוסף

מה הן זכויות הבן הממשיך
כל מי שמכיר את המונח" בן ממשיך" במשק חקלאי, בוודאי יודע שאותו בן ממשיך זכאי לקבל את מלוא הזכויות במשק לאחר 120 שנים של ההורים.

הוראות הצוואה לא תקפות
מי שמעמיק קצת, ילמד גם שלמרות הכלל בדבר "כיבוד רצון המת" הוראות ההורים בצוואות לגבי מתן זכויות במשק לאחר 120 שנים, כאלו הסותרות או גורעות מזכויות הבן הממשיך, בטלות ואינן בעלות כל נפקות משפטית (למעט חריג עליו ארחיב במאמר אחר).

כיצד ניתן להעניק לבן נוסף זכויות?
לכלל האמור לעיל חריג פרי הפסיקה שנקבע בעניין ע"א1662/99  חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295 (להלן: "עניין חיים").

החריג הוא למעשה הכרה בהסכם "פנים משפחתי" המעניק לאחד (או יותר) מהילדים זכויות במשק, חרף מינוי הבן הממשיך ויותר חשוב – חרף העובדה שלא התקבלה הסכמת המוסדות המישיבים לכך וכי למעשה מתן זכות לאותו צאצא סותרת את ההסכם שבין רשות מקרקעי ישראל לאגודת המושב.

חריג זה נוצר בנסיבות מאוד ספציפיות כפי שיוסבר.

בעניין חיים הכיר בית המשפט העליון בהסכם "פנים משפחתי" לפיו לאחד הבנים זכות מגורים בבית האם המנוחה, חרף העובדה כי אחיו מונה כבן ממשיך במשק ונרשם כבעל מלוא הזכויות במשק לאחר פטירת האם.

בעניין חיים הבן הממשיך  חתם על הסכם מפורש בכתב עם האם המנוחה לפיו הוא מתחייב לאפשר לאחיו להחזיק ולהשתמש בבית מגורי האם שבמשק.

ההסכם הפנים משפחתי חייב להיות חתום, בכתב ובהסכמת הבן הממשיך
בד בבד, האם המנוחה העניקה לאותו אח, במסגרת מסמך כתוב, את רשות החזקה והשימוש בבית מגוריה האמור.

כלומר, בפרשת חיים הייתה שרשרת הסכמות כתובות, כאשר האם המנוחה הייתה החוליה המקשרת, מכוחן הוענקו זכויות החזקה והשימוש בבית מגורי האם המנוחה לאותו בן\אח.

יודגש, בפרשת חיים הייתה מערכת הסכמית ברורה, כתובה וחתומה גם על ידי הבן הממשיך במסגרתה עוגנה זכותו של אותו בן\אח להחזיק ולהשתמש בבית מגורי האם המנוחה.

מה המסקנה?

סיכום ומסקנות
על מנת להעניק זכויות במשק החקלאי, על אף מינוי של בן ממשיך, ולאחר 120 של ההורים, יש לקבע א ת ההסכמה ומתן הרשות במסגרת הסכמית ברורה. ההסכמה החשובה מכל היא הסכמתו של הבן הממשיך. שכן, מרגע מינויו הוא היחידי שזכאי לקבל את מלוא הזכויות במשק החקלאי לאחר פטירת ההורים המנוחים.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג לקוחות רבים משני צידי המתרס- הבנים הממשיכים והאחים המבקשים שתוכר זכותם במשק חרף המינוי.– אנו גם יודעים להכין הסכמים בין משפחתיים מתאימים.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.