ייפוי כוח מתמשך- לא לעשירים בלבד

ייפוי כוח מתמשך בישראל – לא לעשירים בלבד

 

תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סימן שינוי  מהותי בדין הישראלי:

מעבר ממודל אפוטרופסות פטרנליסטי אל עבר מודל המעגן את האוטונומיה האישית וזכות ההגדרה העצמית באמצעות  ייפויי כוח מתמשך . בעוד שבעבר אובדן כשירות הוביל  להליך שיפוטי מסורבל, יקר ורווי עומס רגשי, הכלי החדש מאפשר לכל אדם בגיר (הממנה) לקבוע מראש את זהות מיופי כוחו ולהגדיר הנחיות מדויקות בענייני רכוש, רפואה ועניינים אישיים.

השפעות פסיכו-סוציאליות על איכות החיים

מחקרים עדכניים מעידים כי עריכת ייפוי כוח מתמשך משפרת באופן מובהק את רווחתו הנפשית של האדם המזדקן:

א-    חיזוק האוטונומיה והשליטה: שמירה על ערכיו, העדפותיו ואורח חייו של הממנה גם במצבי ירידה תפקודית וקוגניטיבית.

ב-    הפחתת חרדת עתיד: צמצום אי-הוודאות מפני התערבות מוסדית זרה באמצעות הפקדת הסמכויות בידי גורמי אמון מוכרים.

ג-     מניעת ניצול כלכלי:  כפי שצוין בכתב העת Precedent (2018), מסמך מפורט הכולל מנגנוני פיקוח והגבלות משמש חסם מגן יעיל כנגד עושק פיננסי.

ד-     הקלה על התא המשפחתי: מניעת מחלוקות תוך-משפחתיות והימנעות מהליכים שיפוטיים יקרים וממושכים למינוי אפוטרופוס.

פרדוקס הנגישות ואי-השוויון המרחבי

על אף שהצורך בהבטחת העתיד אינו תלוי-הון, מחקר מקיף של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (רזיניצקי ואח', 2022) חושף פערים סוציו-אקונומיים וגאוגרפיים חדים בישראל.

כ-64.7% מייפויי הכוח נערכים במחוזות המרכז (34%) ותל אביב (30.7%), בעוד שבמחוז הצפון נערכו 6.9% בלבד ובמחוז הדרום 5.9% בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המפקידים במרכז עומד על 4.5% לעומת 1.7% בדרום.

נוסף על כך, 75.1% מקרב הממנים משתייכים לאשכולות כלכליים-חברתיים גבוהים (7–9), לעומת 46.3% בלבד מכלל אוכלוסיית הזקנים. חסם מרכזי לכך הוא שכר הטרחה: כ-45% מעורכי הדין גובים מעל 4,000 ₪ עבור עריכת המסמך, עלות המהווה חסם כלכלי ממשי לשכבות מוחלשות . לכך מתווספים חסמים רגשיים (קושי בעיסוק בירידה קוגניטיבית), מחסור בזמן והיעדר מודעות.

 המלצות מדיניות ומודל התערבות קהילתי

ההמלצה המקצועית היא לערוך את המסמך החל מגיל 18 לכל אדם כשיר, כחלק מתכנון ארוך טווח ומענה לאירועים בלתי צפויים  כדי   להבטיח צדק חלוקתי והנגשה שוויונית, מוצע מודל התערבות רב-ערוצי:

1. העלאת מודעות: תכנון מוקדם כחלק מאוריינות אזרחית בסיסית.
2. "שעת תכנון" במרכזי יום: מפגשים חודשיים בהובלת עו"ד ועובד סוציאלי למתן סיוע .

 סדנאות הכנה לגיל השלישי: סדרת מפגשים (3–4) לתכנון רפואי, פיננסי ומשפטי.

3. שיח משפחתי בין-דורי מונחה: התמודדות עם חסמים רגשיים סביב ירידה תפקודית.
4. אירועי קהילה ותרבות: שימוש בהצגות וסרטים לפתיחת דיון פתוח עם מומחים.
5. סבסוד וייעוץ פרטני: מתן סיוע משפטי נגיש למעוטי אמצעים.
6. הסברה מקוונת אזורית: קיום וובינרים פתוחים בשיתוף משרד המשפטים, לשכת עוה"ד ועמותות.

סיכום

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי הומניטרי ומשפטי ראשון במעלה לשמירה על כבוד האדם.

הסרת חסמי העלות והעמקת ההסברה בפריפריה חיוניות כדי להבטיח שהזכות לאוטונומיה לא תיוותר נחלתם של בעלי אמצעים בלבד.

 מקורות: רזיניצקי, ש., ק., א., וייס, ד., וזבלוצקי, א . (2022).

ייפוי כוח מתמשך בישראל. מכון ברוקדיילPrecedent (2018), Issue 146  

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (תיקון מס' 18).

 

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.