כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

פרשת רמדיה - "כולם תובעים את כולם..." עילות התביעה בהיבט הנזיקי - יתרונות וחסרונות


עורכי דין - מידע משפטי: נזיקין ו/או ביטוח - נזיקין - נזקי גוף - פרשת רמדיה - עילות תביעה

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שלושה עיגולים
פרשת רמדיה - "כולם תובעים את כולם"
עילות התביעה בהיבט הנזיקי - יתרונות וחסרונות
מאת עו"ד אברהם וקסלר


ברבים מהפרסומים שיצאו עד היום בעניין פרשת רמדיה, הנוגעים לאפשרויות הפיצוי של הנפגעים, ישנן הבהרות לגבי אפשרויות התביעה, עילות התביעה והנתבעים הפוטנציאליים.
להלן נביא סקירה הכוללת את היתרונות והחסרונות שבכל אחת מהאפשרויות שהוצעו.

תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"מ - 1980
היתרון הבולט בתביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, הינו שהנטל להוכחת התביעה מופחת ביחס לתביעה על פי פקודת הנזיקין בעילות התביעה הכלולות בפקודה.
בעוד שבתביעת נזיקין נטל השכנוע, מוטל ככלל, על התובע (ובאותה מידה, מוטלת עליו גם החובה להביא את הראיות הדרושות להוכחת תביעתו), הרי שבתביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, קיימת חזקה לפיה המוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין. חזקה זו מעבירה את הנטל אל היצרן להוכיח את הגנתו.
גם אם היצרן הצליח להפריך את החזקה ונטל השכנוע חוזר אל התובע, חוק האחריות למוצרים פגומים, קובע שני תנאים מקלים להוכחת התביעה:
א. אין צורך בהוכחת אשם מצד היצרן.
ב. די להוכיח חשש לכך שהמוצר עלול היה לגרום נזק גוף.

החסרונות בתביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים:
א. בתביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, ניתן לתבוע רק את היצרן או היבואן ולא גורמים נוספים שיתכן כי יש להם אחריות לנזק (כגון משרד הבריאות).
ב. היקף פיצוי מופחת: הפיצוי אותו ניזוק יכול לקבל בתביעה המוגשת על פי חוק האחריות למוצרים פגומים נמוך מהפיצוי שניזוק יכול לקבל בתביעה המוגשת על פי פקודת הנזיקין. הדבר בא לידי ביטוי ברכיבי הפיצוי המבוססים על פוטנציאל השתכרות. בפקודת הנזיקין אין הגבלה לבסיס השכר לפיו מחושב הנזק ואילו חוק האחריות למוצרים פגומים מגביל את בסיס השכר לשילוש השכר הממוצע במשק. כך גם בסיס השכר שפקודת הנזיקין נקבע על פי השכר ברוטו בעוד בחוק האחריות למוצרים פגומים מנכים את מס ההכנסה (עד 25%) לצורך חישוב הנזק. יחד עם זאת, בפרשת רמדיה הניזוקים הינם קטינים אשר לגביהם קבעה הפסיקה כי כושר ההשתכרות של קטינים ייקבע, ככלל, באין אינדיקציה לכיוון זה או אחר, על פי השכר הממוצע במשק, וזאת באין ראיות או נסיבות אשר יצביעו על הצדקה לסטות מממוצע סטטיסטי זה (כאשר מדובר בקטינים בגילם של נפגעי רמדיה, קשה להוכיח נסיבות שיצדיקו סטיה מהשכר הממוצע במשק, כגון כישורים אינטלקטואלים מיוחדים וכיו"ב).
ג. תקופת ההתיישנות בתביעה על פי חוק האחריות קטנה משמעותית מתקופת ההתיישנות בתביעה על פי פקודת הנזיקין, ומסתיימת לאחר 3 שנים (ולא 7). כך או כך, תקופת ההתיישנות לגבי קטינים, מתחילה להימנות מגיל 18, כך שאין משמעות רבה לקיצור תקופת ההתיישנות לגבי נפגעי רמדיה.

תביעה לפי פקודת הנזיקין
כאמור, החסרון בתביעה לפי פקודת הנזיקין אל מול תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים, הינו שנטל ההוכחה מוטל על התובע. בתביעה על פי עוולת הרשלנות (היא עילת התביעה העיקרית כנגד רמדיה) ישנם מקרים בהם עובר הנטל אל הנתבע. יתכן שבמקרה רמדיה, יוכל התובע להוכיח את יסודות החזקה הקיימת בפקודת הנזיקין, לפיה, לא היתה לנפגע ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה. באם יעלה בידי הנפגע להוכיח חזקה זו, יעבור נטל ההוכחה (ונטל הבאת הראיות) אל הנתבע להוכיח שלא היתה התרשלות מצידו.
עוד מוטל על התובע בתביעה על פי פקודת הנזיקין (בין אם על פי עוולת רשלנות ובין אם על פי עוולת הפרת חובה חקוקה) להוכיח אשם מצד הנתבע ולהוכיח קיום קשר סיבתי בין הנזק לבין העוולה.

היתרונות בתביעה על פי פקודת הנזיקין, הם שניים:

א. ניתן לתבוע כל גורם שיש לו אחריות לנזק, אם מהטעם שהתרשל או אם מהטעם שהפר חובה חקוקה. ניתן אפוא לבדוק אפשרות תביעה כנגד משרד הבריאות עקב כך שלא קיים פיקוח על המוצר שיובא מגרמניה.
במקרה של תביעת נזיקין ניתן לצרף לתביעה את המדינה והתביעה נגד המדינה (משרד הבריאות) יעילה יותר מתביעה כנגד כל מזיק אחר או כנגד חבר הביטוח שביטחה אותו בפוליסה מתאימה (אחריות נזקי צד שלישי, אחריות מקצועית או אחריות למוצרים פגומים). הסיבה לכך, הינה שהיות ובפרשה זו, הנזקים שנגרמו לקטינים הם עצומים, יתכן שהכיסוי הביטוחי שניתן ליצרן וליבואן הינו מוגבל לתקרה מסוימת, בעוד שהמדינה כנתבעת תוכל לעמוד בתשלום פיצוי, גבוה ככל שיהיה ולא קיימת כלפיה מגבלה של תקרת פיצוי.
ב. כאמור, בתביעה על פי פקודת הנזיקין, הפיצוי גבוה ביחס לתביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים.

פסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחי
לאחרונה פורסם כי נפתחה חקירה פלילית כנגד היצרן והיבואן בחשד כי התנהגותם מהווה עבירה פלילית ויתכן כי יוגש כתב אישום וינוהל הליך פלילי כנגד הגורמים האחראים. הליך פלילי, יכול לחסוך התדיינויות רבות בהליך האזרחי, שכן פסק דין פלילי חלוט (סופי, קרי: שנידון בערעור או שחלף המועד לערעור) אשר הרשיע את הנאשם, ממצאיו ומסקנותיו יפים כנגד בעל דין במשפט אזרחי שהוא המורשע בהליך הפלילי או חליפו (למשל, חברת הביטוח).
חברת הביטוח המבטחת את היצרן או היבואן, נחשבת כחלופתם, בהיותה חבה בחובם הפסוק.
בהקשר זה נעיר, כי חבותה של חברת הביטוח קמה על פי חוק חוזה הביטוח, התש"מ- 1981. לאור סעיף 1 לחוק זה ומכוח עקרונות דיני הביטוח, נכנס המבטח לנעלי המבוטח (במקרה זה, הגורם האחראי הנתבע בנזיקין), באופן שלניזוק ישנה יריבות ישירה עם חברת הביטוח.
ההסתמכות על פס"ד המרשיע בפלילים הינה משמעותית ביותר גם מבחינת עלות התביעה, שכן, תביעה שכזו צריכה להיתמך בחוות דעת מומחים הן באשר לעניין עובדתי (האם היה חסר בפועל מרכיב מסויים בחומר) והן בעניין המדעי (מה ההשפעה של החסר האמור והקשר הסיבתי לנזקים) בנוסף לחיסכון בעלות קיים גם חיסכון בזמן.
זאת ועוד, לרשויות החוק במדינת ישראל יש את אפשרות כפייה ואכיפה וסמכויות חקירה על פי דין שאין לבע"ד במשפט אזרחי.
עם זאת, אין לשכוח שנטל ההוכחה במשפט פלילי צריכה להיות במידה שמעל ומעבר לכל ספק סביר ומידת ההוכחה הנדרשת במשפט נזיקין אזרחי לעומת זאת, הינה רק בשיעור 51%. כך שגם אם לא הוכחה אשמה בפלילים, עדיין ניתן להוכיח אשם אזרחי שלגביו מידת הוכחת האשמה הינה כאמור בשיעור 51% בלבד. לכן, גם אם לא תוכח הרשעה בפלילים נגד גורם כלשהו המעורב בהליך הפלילי, עדיין יוכל בעל הדין במשפט האזרחי לעשות שימוש בראיות שהושגו על ידי הרשויות במשפט הפלילי ולהשיג זכיה במשפט האזרחי.

*הכותב הינו עו"ד , בעל משרד עורכי דין בירושלים העוסק בתחום הביטוח והנזיקין. ייצג בעבר חברות ביטוח וכיום מייצג תובעים בתביעות נזיקין וביטוח. בוגר האוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במשפטים - אוניברסיטת בר אילן. misrad@weksler-law.co.il
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף