כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

איסור פיצול נחלה – האם נחלת העבר?


עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - דיני מקרקעין - דיני מושבים - פיצול נחלה - נחלות - מגזר חקלאי - החלטות ממ"י - מנהל מקרקעי ישראל - פסק דין תקדימי בנושא מכירת חלק מנחלה

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שיבעה עיגולים
איסור פיצול נחלההאם נחלת העבר?
מאת: עו"ד יעקב דרורי , עו"ד לירון חבוט

על פי הוראות מועצת מקרקעי ישראל והמינהל חל איסור על פיצול נחלה ומכירת חלק מנחלה. המינהל לא יכיר ולא ירשום עסקה מסוג זה. אולם, לאחרונה ניתן פס"ד תקדימי בעניין זה (התלוי ועומד כרגע בערעור) במסגרתו אושרה מכירת חלק מחלקה חקלאית שהיא חלק מנחלה, וזאת על אף האיסור האמור. בכך ייתכן כי נפרצה הדרך ל"מסלול עוקף מינהל" במסגרתו ניתן יהיה לפצל נחלות, ללא אישור המינהל אך באישור בדיעבד של בתי המשפט.

ככלל, זכויות המתיישבים במושבים ואגודות שיתופיות נובעות מ"הסכם המשבצת" או ה"הסכם המשולש" – הסכם שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל (בעלי הקרקע) הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית. בהסכם המשולש קיים סעיף האוסר על פיצול נחלות ועל מכירת חלק מנחלה. איסור זה נובע אף מהחלטת מועצת מקרקעי ישראל, אשר במסגרת החלטה מספר 1 שלה, קבעה איסור על פיצול נחלות. נקבע כי המשק כנחלה חקלאית הוא יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול. החלטה זו התקבלה על ידי המועצה מכוח הסמכויות שהוענקו לה בחוק, הכוללות את הסמכות לקבוע הסדרים ראשוניים.

לפיכך, במידה ומבוצעת עסקה של מכירת חלק מנחלה הרי שהמינהל יסרב לעריכת העסקה ויסרב לרשמה, כאשר הסכמת המינהל לביצוע העסקה היא תנאי מקדמי לביצועה.

עם זאת, בימים אלו ניתן פס"ד תקדימי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ההופך את הקערה על פיה ומעמיד בסימן שאלה רציני את יכולתו של המינהל להתנגד לביצוע העסקה.

מעשה שהיה כך היה: פלוני, בר רשות בנחלה באגודה שיתופית, נקשר בזיכרון דברים עם אלמוני, אשר גם הוא בר רשות בנחלה אחרת באותה אגודה. לפי זיכרון הדברים מכר פלוני לאלמוני חלק מהחלקה החקלאית, המהווה חלק מנחלתו. שני הצדדים ידעו כי מדובר בעסקה בעייתית אך ביצעו אותה למרות זאת.

לימים, בחלוף כשני עשורים, הסתבר כי העסקה עדיין אינה ניתנת לביצוע ובודאי שאינה ניתנת לרישום, בהעדר הסכמת המינהל בכתב ומראש ולאור סירוב המינהל לרשום עסקה המפצלת נחלה. כיון שכך, ומתוך רצון למכור את הנחלה כמקשה אחת, פנה פלוני לאלמוני וביקש לבטל את העסקה ולהשיב לאלמוני את כספו. משסרב אלמוני, עתר פלוני לבית המשפט המחוזי בבקשה שיצהיר כי זכרון הדברים בין הצדדים בטל בהיותו בלתי חוקי, סותר את תקנת הציבור, ובלתי ניתן לביצוע.

המינהל צורף כמשיב לעתירה זו. עמדת המינהל היתה כי אכן לא ניתן לפצל נחלה, ובדאי שלא ניתן למכור חלק מחלקה חקלאית, ועל כן יש להכריז על ההסכם כבטל לאלתר.

לאחר מספר שנים של ניהול הליכים, פסק בית המשפט, להפתעת כל הנוגעים בדבר, כי זכרון הדברים עומד בתוקפו והעסקה עומדת על תילה, למרות סירוב המינהל לעריכתה ולרישומה.

בית המשפט קבע בהחלטתו כי החלטות המינהל אינן בגדר "דין" ועל כן לא ניתן לקבל את הטענה כי מדובר בהסכם בלתי חוקי הנוגד את תקנת הציבור. לפיכך נתן בית המשפט גושפנקא בדיעבד לעסקה שנערכה בין הצדדים ואשרר את תוקפה. בית המשפט המחוזי למעשה נתן הכשר לפיצול נחלה, דבר שנאסר במפורש על ידי מועצת מקרקעי ישראל ומנהל מקרקעי ישראל.

אם נשליך ממקרה פרטי זה לכלל, יוצא כי שני צדדים יוכלו לערוך ביניהם הסכם בנוגע לאדמות המינהל, הסכם אשר מנוגד להוראות המינהל ולנהליו, והסכם זה אמנם לא יהא ניתן לרישום בשל סירוב המינהל, אולם הוא יהא ניתן להוצאה לפועל דה פקטו ויוכשר על ידי בתי המשפט.

מכאן יוצא כי למעשה כל בר רשות בנחלה יכול להתעלם מהאיסור בהחלטות המינהל ובחוזה המשולש ולבצע עסקה בחלק מנחלתו. ייתכן כי המינהל יעמוד בסירובו לרישום העסקה, אך אין לכך נפקות, שכן הצדדים יוכלו לקבל מבית המשפט סעד הצהרתי המכיר בתקינות העסקה ובכך יווצר "מסלול עוקף מינהל" ו"מסלול עוקף רישום". פרטים יוכלו לבצע עסקאות בנחלתם כאוות נפשם והעסקאות יאושררו על ידי בתי המשפט, על אפו ועל חמתו של מינהל מקרקעי ישראל.

משמעות הדבר הינה הפיכת האיסור לפיצול נחלה לאות מתה, בגדר "נחלת העבר" בלבד.

יצוין עוד כי פסיקת בית המשפט המחוזי מאפשרת אף לעקוף את הוראות חוק הירושה (סעיף 114), שכן, הסעיף אמנם קובע כי לא ניתן להוריש נחלה ליותר מיורש אחד, אולם, הורה יוכל, עוד בחייו, למכור חלקים שונים מנחלתו לילדיו ובכך לעקוף את הוראות חוק הירושה.

לא למותר לציין כי כ- 93% מאדמות מדינת ישראל הן אדמות מינהל והמינהל מנהל רישום לגביהן, מכוח חוק. כעת, משהוכשרה עסקה אשר המינהל מסרב לרשום, יוכלו צדדים לבצע עסקאות באמצעות הסכמים ופסקי דין בלבד, ככל הנראה ללא אפשרות אך גם ללא צורך ברישום במינהל. כך, אלמוני במקרה דנן, יכול למכור את השטח בו עסקינן לצד ג', וזאת באמצעות הצגת זכרון הדברים ופסק הדין הנותן גושפנקא לזכויותיו. בכך נוצר מסלול עוקף רישום ותפגע גם הסתמכות תושבי המדינה על הרישום הנכון במינהל.

למותר לציין כי מדובר בהשלכות מרחיקות לכת ביותר. עם זאת, העניין טרם הוכרע באופן סופי וחלוט שכן כיום תלוי ועומד ערעור בנושא בבית המשפט העליון. רק פסיקתו של בית המשפט העליון תביא להכרעה חד משמעית בנושא, עד אז נותר רק לחכות ולראות...
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף