כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

פשיטת רגל ואוזלת יד - איחור בהגשת הוכחת חוב


עורכי דין - מידע משפטי: דיני בנקאות ו/או הוצאה לפועל, משפט מסחרי ו/או דיני חברות - פשיטת רגל - משפט מסחרי - דיני חברות - הוכחת חוב - פשר"ג - טעם מיוחד - חזקת ידיעה - ידיעה קונסטרוקטיבית - נושים - חייבים - נאמן - נושה - צו כינוס


ניסיון החיים מלמד, כי ישנם נושים שלא מגישים הוכחת החוב בתוך פרק הזמן הקצוב.


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה חמישה עיגולים
פשיטת רגל ואוזלת יד : איחור בהגשת הוכחת חוב
מאת: עו"ד אבי זילברפלד

"תביעת חוב" הנו מסמך בו מפרט הנושה את סכום החוב שלטענתו החייב – נגדו ניתן צו כינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל - חב לו, את מקורו של החוב, ועליו להגישו לכונס הנכסים הרשמי/לנאמן בצרוף אסמכתאות מתאימות.

פקודת פשיטת הרגל קובעת בסעיף ס' 71 ב) כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס כנגד החייב.

ניסיון החיים מלמד, כי ישנם נושים שלא מגישים הוכחת החוב בתוך פרק הזמן הקצוב.

בהכירו זאת, התיר המחוקק  לכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או לנאמן, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב , ככל שימצאו לנכון, "אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".
בהתאם לסעיף זה, ההחלטה צריכה להינתן על בסיס "טעמים מיוחדים שיירשמו".

נקדים ונאמר, כי  "טעמים מיוחדים" אינם עניין של מה בכך: בהתאם לפסיקה, לכל בקשה להארכת מועד אשר נקבע בחוק (להבדיל ממועד שקבע שופט, כגון: מועד להגשת סיכומים, תצהירים וכדו') , יש צורך ב"טעם מיוחד" אשר יתיר דחיית המועד, והארכתו, כפי המבוקש.

לא נכנס לכל סוגיית ה"טעם המיוחד", ונאמר רק זאת: הפסיקה מפרשת מונח זה בצמצום ניכר, ומעניקה אותו במשורה.
כך, לדוגמא, רשלנות (כגון: שכחת המועד) של בעל הדין או אף של בא-כוחו, אינה מהווה "טעם מיוחד" בעיני הפסיקה.

במסגרת מאמרנו זה – פשיטת הרגל – הבעיה חמורה עוד יותר:
הליך פשיטת הרגל, יכול שיבוא מטעם מי מהנושים, ויכול שיבוא מיוזמת החייב.
במצב זה, פעמים רבות הנושה כלל אינו יודע על הגשת הבקשה לפשיטת רגל, וממילא אינו יודע בכלל שעליו להגיש הוכחת חוב.

הבעיה נוצרת מכח ה"ידיעה קונסטרוקטיבית" המוטלת על כל אזרח. בהתאם לחוק, דבר הגשת בקשת הכינוס והליכי פשיטת רגל מפורסמים הן ב"רשומות" – העיתון הרשמי של המדינה, והן בשני עיתונים יומיים
לפיכך, עצם פרסום צו הכינוס כאמור, יוצר חזקת ידיעה לכל אזרח במדינה, כי הוא יודע אודות הצו, וממילא עליו להגיש את הוכחת החוב בתוך ששה חודשים מאותו מועד.

הפסיקה מתחבטת בסוגיה זו של הארכת המועד להגשת הוכחת חוב, כל אימת
שנושה מאחר את המועד, ובקשתו לכונס הרשמי/נאמן בבקשה שיאריכו לו את
המועד – נדחית על ידם, ואזי פונה הוא לבית המשפט בבקשה זו.

ננסה לתמצת את הפסיקה הענפה, לכללים הבאים:

א.    על מבקש הארכת המועד להוכיח שני אלו:

    (1)    קיומו של "טעם מיוחד" שבגינו לא הגיש את הוכחת החוב במועד.

    
(2)    כי  ה"טעם המיוחד" הוא שגרם לכך שלא היה ביכולתו להגיש את
        הוכחת החוב במועד.

ב.    נטל ההוכחה של שני מרכיבים אלו – מוטל על מבקש הארכת המועד.

ג.    רשלנות גרידא לא תהווה טעם מיוחד. יש להוכיח "נבצרות" מלהגישה במועד.

ד.    אין די בטענה ל"תום-לב" לכשעצמה, כדי לעמוד במבחן של "טעם מיוחד".

ה.    הטעיה אקטיבית מצד החייב עשויה להוות "טעם מיוחד": כשהחייב נוקט בהטעיה אקטיבית, היוצרת בעיני הנושה הסביר מצג כאילו החייב עדיין סולבנטי , וממילא הנושה כלל אינו מעלה על דעתו שהחייב בהליכי פשיטת רגל.
    כך נפסק, כי אם לאחר שניתן כנגד החייב צו כינוס, הוא מנהל משא ומתן עם הנושה אודות החוב, או מציע הצעות לפשרה אודות החוב, או מבטיח הבטחות כספיות ביחס להסדר החוב, וכל זאת בלי שיסביר את מצבו לאשורו, הרי שאדם סביר בנעלי הנושה עשוי לטעות ולהאמין כי החייב עודו סולבנטי, ויש בכך בכדי להוות "טעם מיוחד".

ו.    אין די בהטעיה פאסיבית מצד החייב, כאשר אין הוא מציג מצג כלשהוא. כך, למשל, כאשר החייב לא מסר פרטים אודות חלק מנושיו.

יצוין, כי לאחרונה (15.3.07) קראה השופטת אלשייך למחוקק לשנות את החוק,
באופן שיקבע כי כל אימת שתביעת חוב של נושה נדחתה מחמת הגשתה באיחור
באשמת החייב שנמנע, בלא הצדקה ראויה, לעדכן אותו בדבר מצבו הפיננסי, או
שהחייב לא עדכן את הנאמן והכונס הרשמי בדבר פרטיו, הרי שתביעת החוב
"תקום לתחייה" בעת שהחייב יבקש הפטר, וההפטר – ככל שיינתן – יסויג, ולא
יכלול את אותה תביעת חוב מאוחרת.
(פש"ר 1022/01, ח.ג.י.י. שיווק מוצרי בניה בע"מ נ' עו"ד דורון אדירי , בתפקידו
כנאמן על נכסי החייב אליהו אטיאס, ואח').

לדעתנו, הצעה זו ראויה ביותר מחמת שתיים אלו:

א.    כיום, אין סנקציה ראויה כנגד חייב שאינו פועל בתום לב ואינו מפרט כנדרש  את כלל נושיו.
    מצב זה חריג בהתייחסות הכללית בפסיקה, ההולכת ומחמירה בכל הקשור להתנהגות חסרת תום לב.

ב.    ההצעה יוצרה איזון ראוי בין התנהגותו חסרת תום הלב של החייב,לבין הפגיעה הקשה בזכות קניינו של הנושה , הנגרמת מחמת התנהגות החייב.

ימים יגידו באם המחוקק יכרה אוזן להצעה ראויה זו, ועד אז היזהרו הנושים !


מאמר זה מיועד למידע כללי וראשוני בלבד,  ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף