ביטול גט - נשק יום הדין במלחמת הסמכויות שבין בית הדין הרבני לבית המשפט
עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה - דיני משפחה - גירושין - ביטול גט - בית הדין הרבני - מירוץ הסמכויות - מעוכבי חיתון - גט מוטעה - מזונות - ילדים בגירושין
נראה כי רבים אינם מודעים להתפתחות החדשה יחסית בשדה מוקשים זה.
שלח שאלה בנושא לעורך דין
ביטול גט - נשק יום הדין במלחמת הסמכויות שבין בית הדין הרבני לבית המשפט
מאת: עו"ד איתן ליפסקר *
העובדה כי מתקיים מאבק סמכויות רב שנים בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים (העוסקים בענייני משפחה) הנו מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. כמעט כל מי שמעורב בהליכים משפטיים בענייני משפחה מודע לנושא זה ולעיתים קרובות אף נאלץ להשתתף בעצמו במירוץ זה.
יחד עם זאת, נראה כי רבים אינם מודעים להתפתחות החדשה יחסית בשדה מוקשים זה.
להתפתחות זו נקרא: "ביטול הגט לאחר נתינתו" ומשמעותה - החלטת בית דין רבני כי יש לבטל גט שכבר ניתן ע"י הבעל והתקבל ע"י האשה וכפועל יוצא מכך יש לרשום את האשה ברשימת מעוכבי חיתון.
העילה העיקרית לביטול גט לאחר שכבר ניתן, הנה קביעה של בית הדין לפיה הגט ניתן בטעות = "גט מוטעה". ציינתי לעיל כי מדובר ב"התפתחות חדשה יחסית" היות ואין מדובר, כמובן, בחידוש הלכתי שנתגלה לאחרונה. שאלות ותשובות בענין זה ניתנו כבר לפני מאות שנים. ה"חידוש" הוא בגיוס נושא זה למאבק הסמכויות האמור לעיל.
במה מדובר?
כידוע, גם לאחר שנחתם הסכם בין ההורים לענין מזונות הילדים, עשוי בית המשפט, במקרים מסויימים, לקבוע מחדש את סכום המזונות. לעיתים באופן שונה למדי מכפי שעשו זאת ההורים ...
בשנים האחרונות מתרבים המקרים בהם מחליט בית הדין הרבני כי הפרת ההסכם - בדרך כלל באמצעות הגשת תביעה חדשה למזונות הילדים לאחר שהנושא הוסדר בהסכם - גורמת לכך שהגט שסודר בין הצדדים הנו גט מוטעה ועל כן בטל. ההשלכות של קביעה מעין זו הנן קשות ביותר ובראשן, איסור על האשה (אשר כבר נחשבה לגרושה) להנשא כדת בשנית. יתר על כן, בית הדין הרבני אף הביע נכונות לבטל גט כאמור לעיל גם כאשר האשה כבר חיה עם בן זוג חדש וכבר הביאה לעולם ילד נוסף לאחר הגירושין. משמעות קביעה שכזו עשויה אפוא להביא להכרזתו של הילד הנוסף כממזר.
יש להדגיש כי הפסיקה האמורה לעיל אינה אופיינית לכלל בתי הדין הרבניים, אלא להרכבים מסויימים. כמו כן, עד כה, נוטה בית הדין הרבני הגדול שלא לאשר פסיקות אלו. יחד עם זאת, הסכנה ברורה וקיימת.
מה עושים?
בכדי להקטין את הסיכוי לביטול הגט יש לדעתי חשיבות לתת את הדעת למספר נקודות;
א. המועד בו מוגשת תביעה למזונות לאחר שכבר הוסדר הסכם בענין. חלק מפסקי הדין אשר ביטלו גט עסקו בתביעה שכזו, אשר הוגשה ימים ספורים לאחר שאושר ההסכם וניתן הגט. נראה כי גם פעולות משפטיות לגיטימיות יש ליישם בשום שכל ומבלי ליצור תחושה כי הדברים נעשים ברמיה או "הכעיס". דומה שעל כך נאמר: "בתוך הבריכה, מילא, אבל מהמקפצה?"
ב. קבלת ייעוץ משפטי נפרד לשני הצדדים. גם אם עו"ד אחד מכין את ההסכם עבור שני הצדדים, חשוב ליתן הזדמנות נאותה לכל אחד מהצדדים לקבל יעוץ משפטי נפרד ולהדגיש זאת בהסכם.
ג. ויתור על טענה לפגם בגט. מן הראוי לכלול בהסכם הסכמה מפורשת שלא להעלות טענה לפגם בגט ובכלל זה טענה כי הגט מוטעה. אומנם בית הדין אינו מחוייב להמתין להעלאת טענה שכזו ע"י מי מהצדדים ויכול להעלותה בעצמו, אולם הסיכוי שכך יעשה, אם קיימת הוראה מפורשת בענין, קטן.
ד. יש לדעת כי רוב הפסיקה הנוכחית בענין ביטול הגט, מסתמכת על דעות מיעוט בהלכה, בעוד שרוב דעות שולל את ביטול הגט בנסיבות אלו.
מה צופן העתיד?
ניתן לקוות כי המגמה המסתמנת, כמתואר לעיל, תצטמצם ובוודאי שלא תתרחב. יחד עם זאת נסיון השנים האחרונות אינו גורם לאופטימיות יתירה בענין זה.
יתכן מאוד כי גם בנושא זה, רק מבג"צ תבוא הישועה.
=====
* (חלק מהאמור במאמר מבוסס על רעיונות שנשמעו בהרצאות של ד"ר הלפרין-קדרי וד"ר רדזינר - אוניברסיטת בר אילן)
מאת: עו"ד איתן ליפסקר *
העובדה כי מתקיים מאבק סמכויות רב שנים בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים (העוסקים בענייני משפחה) הנו מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. כמעט כל מי שמעורב בהליכים משפטיים בענייני משפחה מודע לנושא זה ולעיתים קרובות אף נאלץ להשתתף בעצמו במירוץ זה.
יחד עם זאת, נראה כי רבים אינם מודעים להתפתחות החדשה יחסית בשדה מוקשים זה.
להתפתחות זו נקרא: "ביטול הגט לאחר נתינתו" ומשמעותה - החלטת בית דין רבני כי יש לבטל גט שכבר ניתן ע"י הבעל והתקבל ע"י האשה וכפועל יוצא מכך יש לרשום את האשה ברשימת מעוכבי חיתון.
העילה העיקרית לביטול גט לאחר שכבר ניתן, הנה קביעה של בית הדין לפיה הגט ניתן בטעות = "גט מוטעה". ציינתי לעיל כי מדובר ב"התפתחות חדשה יחסית" היות ואין מדובר, כמובן, בחידוש הלכתי שנתגלה לאחרונה. שאלות ותשובות בענין זה ניתנו כבר לפני מאות שנים. ה"חידוש" הוא בגיוס נושא זה למאבק הסמכויות האמור לעיל.
במה מדובר?
כידוע, גם לאחר שנחתם הסכם בין ההורים לענין מזונות הילדים, עשוי בית המשפט, במקרים מסויימים, לקבוע מחדש את סכום המזונות. לעיתים באופן שונה למדי מכפי שעשו זאת ההורים ...
בשנים האחרונות מתרבים המקרים בהם מחליט בית הדין הרבני כי הפרת ההסכם - בדרך כלל באמצעות הגשת תביעה חדשה למזונות הילדים לאחר שהנושא הוסדר בהסכם - גורמת לכך שהגט שסודר בין הצדדים הנו גט מוטעה ועל כן בטל. ההשלכות של קביעה מעין זו הנן קשות ביותר ובראשן, איסור על האשה (אשר כבר נחשבה לגרושה) להנשא כדת בשנית. יתר על כן, בית הדין הרבני אף הביע נכונות לבטל גט כאמור לעיל גם כאשר האשה כבר חיה עם בן זוג חדש וכבר הביאה לעולם ילד נוסף לאחר הגירושין. משמעות קביעה שכזו עשויה אפוא להביא להכרזתו של הילד הנוסף כממזר.
יש להדגיש כי הפסיקה האמורה לעיל אינה אופיינית לכלל בתי הדין הרבניים, אלא להרכבים מסויימים. כמו כן, עד כה, נוטה בית הדין הרבני הגדול שלא לאשר פסיקות אלו. יחד עם זאת, הסכנה ברורה וקיימת.
מה עושים?
בכדי להקטין את הסיכוי לביטול הגט יש לדעתי חשיבות לתת את הדעת למספר נקודות;
א. המועד בו מוגשת תביעה למזונות לאחר שכבר הוסדר הסכם בענין. חלק מפסקי הדין אשר ביטלו גט עסקו בתביעה שכזו, אשר הוגשה ימים ספורים לאחר שאושר ההסכם וניתן הגט. נראה כי גם פעולות משפטיות לגיטימיות יש ליישם בשום שכל ומבלי ליצור תחושה כי הדברים נעשים ברמיה או "הכעיס". דומה שעל כך נאמר: "בתוך הבריכה, מילא, אבל מהמקפצה?"
ב. קבלת ייעוץ משפטי נפרד לשני הצדדים. גם אם עו"ד אחד מכין את ההסכם עבור שני הצדדים, חשוב ליתן הזדמנות נאותה לכל אחד מהצדדים לקבל יעוץ משפטי נפרד ולהדגיש זאת בהסכם.
ג. ויתור על טענה לפגם בגט. מן הראוי לכלול בהסכם הסכמה מפורשת שלא להעלות טענה לפגם בגט ובכלל זה טענה כי הגט מוטעה. אומנם בית הדין אינו מחוייב להמתין להעלאת טענה שכזו ע"י מי מהצדדים ויכול להעלותה בעצמו, אולם הסיכוי שכך יעשה, אם קיימת הוראה מפורשת בענין, קטן.
ד. יש לדעת כי רוב הפסיקה הנוכחית בענין ביטול הגט, מסתמכת על דעות מיעוט בהלכה, בעוד שרוב דעות שולל את ביטול הגט בנסיבות אלו.
מה צופן העתיד?
ניתן לקוות כי המגמה המסתמנת, כמתואר לעיל, תצטמצם ובוודאי שלא תתרחב. יחד עם זאת נסיון השנים האחרונות אינו גורם לאופטימיות יתירה בענין זה.
יתכן מאוד כי גם בנושא זה, רק מבג"צ תבוא הישועה.
=====
* (חלק מהאמור במאמר מבוסס על רעיונות שנשמעו בהרצאות של ד"ר הלפרין-קדרי וד"ר רדזינר - אוניברסיטת בר אילן)
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info