כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

השתלטות על רכוש ההורים


עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה - דיני משפחה - דיני עזבונות - דיני ירושה - הורשה - צוואה - אפוטרופסות - אפוטרופוס - הורים ילדים - רכוש ההורים - יורשים עתידיים - משתלט - הורה בעל שליטה


סכסוכי ירושה רבים סובבים את הטענה כי גורם מסויים, לעיתים אדם שהגיע מחוץ למשפחה ולעיתים בן משפחה, גרמו למצב בו עיזבון המנוח מרוקן ...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שישה עיגולים
השתלטות על רכוש ההורים
מאת: עו"ד ד"ר רן מובשוביץ

סכסוכי ירושה רבים סובבים את הטענה כי גורם מסויים, לעיתים אדם שהגיע מחוץ למשפחה ולעיתים בן משפחה, גרמו למצב בו עיזבון המנוח מרוקן למעשה מתוכנו עוד טרם פטירת המוריש, או לחילופין למצב בו אותו גורם זוכה במרבית הרכוש מכח צוואה.

במאמר זה נדון בהיווצרות הסיטואציה, מאפייני השחקנים בה וההבדלים המשפטיים שבין המצבים שתוארו דלעיל.

אחת מהדוגמאות לסיטאוציה שכזו היא משולש בעל 3 קודקודים:


בעל השליטה ברכוש
    


המשתלט             היורשים העתידיים


השחקנים

בעל השליטה יהיה בדרך כלל אחד ההורים (לעיתים הוא גם השולט על רכוש ההורה השני שנפטר, מכח העובדה שהוא חי ונמצא בינינו). לעיתים אין לשליטתו זו ברכוש או בחלקו כל יסוד משפטי או חוקי, אלא שהיורשים העתידיים שהם, בדרך כלל, צאצאי בני הזוג, מכבדים את ההורה ומותירים בידיו את ההחלטה בדבר ניהול ההון, למרות שיש להם ביקורת על פעולותיו, ולמרות שלעיתים נראה כי הוא מושפע בצורה קיצונית מהשחקן השלישי – המשתלט.

המשתלט הוא בדרך כלל חבר, שכן, אח או אחות או אשה שניה, ובכל מקרה דמות  האמונה והמקורבת לבעל השליטה. המאפיין העיקרי בקשר של שליטה הוא קיומה של תלות חזקה. המשתלט יבקר את ההורה בביתו, יטפל בו בתדירות גבוהה יותר כאשר הוא מאושפז בבית החולים, ויהיה איש אמונו.

תוצאת ההשתלטות

במצב הראשון, עוד בחייו של בעל השליטה יועבר למשתלט או למי מטעמו רכוש כמתנה או בתמורה מועטה ביותר, וזאת בידיעת היורשים העתידיים. יתכן ורכוש מסויים ישולב לתוך רכוש קיים באופן שנתקשה להפרידו (השבחה של דירה באמצעות שיפוץ עתיר ממון).

במצב השני, בעל השליטה נפטר, ואז מתגלה כי רכושו הוענק עוד בימי חייו למשתלט.

במצבים אלו אנו עוסקים גם בדיני המתנה כנגזרת של דיני החוזים. אנו שואלים את עצמנו – האם היה כאן עושק (ניצול חולשתו הפיזית או  הנפשית של בעל השליטה), הטעייה (הצהרה כוזבת של המשתלט שגרמה לפעולה), טעות (אמונתו המוטעית של בעל השליטה שמעשהו יוביל לתוצאה מסויימת), כפיה (איום על בעל השליטה ע"מ שיבצע את הנדרש) ועוד.

בדיקות אלו נועדו להביא למצב בו ניתן יהיה לבטל את חוזה ההענקה מיסודו, והרכוש שהוענק למשתלט יוחזר לבעל השליטה או לעזבונו (במידה ונפטר), שכן גם מתנה הינה חוזה חד צדדי, כאמור בחוק המתנה.

במצב השלישי, אנו מגלים כי צוואתו של בעל השליטה שונתה באופן המעניק למשתלט את כלל הזכויות או זכויות רבות. כאן נשתמש בכלי פרשנות מדיני הירושה, ובעיקר נתייחס לטענה של "השפעה בלתי הוגנת" או של "מעורבות בעריכת הצוואה".

בפסיקה נקבעו ארבעה מבחנים עזר עיקריים לבדיקת קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת: 1. עצמאותו של בעל השליטה, במיוחד במועד עריכת הצוואה. 2. בדיקת תלותו של בעל השליטה במשתלט, ובמיוחד עד כמה היתה תלות זו דומיננטית. 3. בדיקת היקף הקשרים של בעל השליטה עם אחרים. 4. בדיקת נסיבות עריכת הצוואה או מעורבותו של המשתלט בעריכתה או בתוכנה.

ניתוח המצבים

המצב הראשון בעייתי, מקום שעוסקים אנו באדם חי, לעיתים קרוב ביותר אלינו, אשר מחליט לפעול באופן שאינו נראה לנו מבחינה כלכלית. שומה עלינו לזכור, כי אדם כשיר לפעולות משפטיות כל עוד לא נקבע בידי בית משפט אחרת, ואף כי מותר לו לעשות ברכושו ככל העולה על רוחו.

לכן, נותר בידינו באספקט המשפטי כלי אחד, דראסטי וקשה במיוחד, והוא פניה לבית המשפט בבקשה למנות אפוטורפוס על רכושו של בעל השליטה, כך שהקרוב אלינו יהפוך לחסוי על פי חוק. על מנת לקבל סעד שכזה, מוטל עלינו להוכיח בבית המשפט כי האדם נשוא הבקשה אינו כשיר משפטית, וזאת גם באמצעות חוות דעת רפואית מתאימה של רופא פסיכיאטר.

עם זאת, יש לזכור כי אם אכן קיים חשש ממשי ואמיתי שהקרוב אינו כשיר מבחינה נפשית, הרי שמוטל עלינו לשמור על זכויותיו, גם באמצעות הגשת בקשה שכזו.

המצב השני מעורר קושי ראייתי גדול בהוכחת כוונתו של בעל השליטה המנוח, שכן כיצד נוכל לטעון לטעות, מבלי שנדע מה חשב בעל השליטה בשעתו, לדוגמא. מטבע הדברים מסכת הראיות תטה להיות נסיבתית ונסמכת על עדויות של צדדים שלישיים.

המצב השלישי מחייב אותנו לעמוד בנטל השכנוע כי אכן התקיימה השפעה בלתי הוגנת (קיימים חריגים לחובה זו אשר בהם לא נדון במאמר זה), ולשם כך עלינו לשכנע את בית המשפט בתלות נרחבת של בעל השליטה במשתלט, בהעדר עצמאותו של בעל השליטה ובהענקת סיוע רב מצד המשתלט, כאשר היקף התקשרות עם העולם החיצון הוא קטן עד בלתי קיים.

לסיום, בכל אחד מן המצבים המתוארים, יש להשקיע מחשבה יתרה בניסוח כתבי הטענות, באמצעות עורך דין המומחה לדינים אלו, מתוך ראייה אסטרטגית של השיקולים אותם מפעיל בית המשפט בבואו לדון בתביעתנו.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף