החזרי מע"מ בגין חובות אבודים - סקירה בעקבות המשבר הכלכלי

עורכי דין - מידע משפטי: מיסים , משפט מסחרי ו/או דיני חברות, משפט מנהלי - משפט מסחרי - דיני מסים - מיסים עקיפים - מס ערך מוסף - החזר מע"מ - חוב אבוד - חשבונית מס - זיכוי - חובות אבודים - תקנה 24 - עבירות מס - המשבר בשווקים

נראה כי בעקבות המשבר בשווקים, סוגיית המע"מ בגין חובות אבודים עשויה להיות מאוד רלבאנטית לבתי עסק רבים ...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

החזרי מע"מ בגין חובות אבודים
מאת: עו"ד מוטי איילון *

המשבר הכלכלי הגלובאלי אינו פוסח למרבה הצער על מדינת ישראל ונראה כי עוד נכונו למשק הישראלי ימים קשים רבים. ההיסטוריה מלמדת כי ימים קשים שכאלה, המלווים ב"מחנק אשראי" מצד הגורמים הפיננסיים, עלולים לגרום לירידה ניכרת במוסר התשלומים, לדחיית פירעון התחייבויות כספיות ואף לפשיטות רגל, כינוסים ופירוקים של עסקים.

לאור מצב זה נראה כי סוגיית המע"מ בגין חובות אבודים עשויה להיות מאוד רלבאנטית לבתי עסק רבים במדינת ישראל ועל כן מצאתי לנכון לרענן ברשימה זו את הכללים הקיימים, כמו גם להעלות מספר סוגיות בעניין.

עד שנת 1999 לא השיבו רשויות המס את המע"מ אשר נכלל בחובות אבודים בטענה כי על פי החוק אין להשיבו. ודוק: בסוף שנה זו יצא מלפני ביהמ"ש העליון פס"ד המורה לרשויות להשיב את המע"מ הכלול בחובות האבודים. כבוד ביהמ"ש קבע חמישה תנאים להשבת המס והם: (1). בוצעה בעבר עסקה; (2). הוצאה בעקבות העסקה חשבונית מס; (3). המע"מ על פי חשבונית המס שהוצאה שולם לרשויות המס; (4). מוציא חשבונית המס לא קיבל את התמורה הנקובה בה; (5). החוב הפך ל"חוב אבוד".

לאור פס"ד זה (פרשת אלקה החזקות בע"מ) הותקנה תקנה ספציפית, תקנה 24א לתקנות מע"מ בה נקבעו כללים להכרה בחוב אבוד לעניין מע"מ, ואלו יפורטו להלן:

1.המונח "חוב אבוד" הוגדר בתקנה כ "סכום מס ששילם עוסק בעד עסקה, ושהוכח להנחת דעתו של המנהל, שהפך להיות אבוד". היינו, חובת ההוכחה כי עסקינן בחוב אבוד היא על העוסק המבקש להשיב לו את המע"מ ששולם בעבר והא נדרש להוכיח זאת "להנחת דעתו" של מנהל מע"מ.

2.על מנת לתבוע חוב אבוד על העוסק להנפיק תעודת זיכוי במס ולנהוג בה על פי הכללים המוכתבים בסעיף 23א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג-1973. על פי ההוראות הנ"ל יש להמציא את תעודת הזיכוי לקונה/מקבל השירות או ביד (ולשמור על ההעתק חתום ע"י המקבל), או באמצעות פקסימיליה (ולשמור את פלט המשלוח), או לשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה (ולשמור את העתק אישור המסירה).

3.הוצאת תעודת הזיכוי צריכה להתבצע לאחר שחלפו שישה חודשים מיום הנפקת חשבונית המס ולא יאוחר משלוש שנים ממועד זה. כלומר, נקבעה תקופת מינימום כמו גם תקופת התיישנות.

4.כתנאי לכלול את תעודת הזיכוי בדו"ח התקופתי המיועד למע"מ יש לצרף אליו הודעה בכתב לה יצורפו, בין השאר, מסמכים התומכים בעובדות המקרה. ללא העתק ההודעה חתום ע"י רשויות המס לא ניתן לכלול את תעודת הזיכוי בדו"ח התקופתי.

יוצא אפוא, כי לכאורה מדובר בהליך פשוט אך הניסיון מלמד כי הדרך לשכנוע המנהל אינה סוגה בשושנים וכי דרושה מיומנות רבה לשכנוע כאמור. מכאן, שבמקרים מסוימים יהיה כדאי לפעול לבד ואילו במקרים אחרים רצוי לפעול באמצעות מייצג הבקי בעמדות רשויות המס – הכל בהתאם למורכבות העניין.

כך לדוגמא, עולה השאלה האם הנפקת תעודת הזיכוי מהווה ויתור על החוב, או שמא ניתן להנפיק תעודת זיכוי ולהמשיך בהליכי גביה. כך למשל, עולה השאלה האם די באישור מצד כונס הנכסים או מפרק החברה החייבת, כי הוא אינו צופה תשלומים לנושים שאינם בדין קדימה כדי להכריז על חוב אבוד, או שמא נדרש אישור סופי בדבר אי תשלום לנושא כדי להכריז על חוב אבוד. כמו"כ, האם יש בהסדר נושים שטרם יצא אל הפועל כדי להכריז על יתרת חוב אבוד או שמא יש להמתין לגמר ההוצאה לפועל של הסדר הנושים ולסיום תפקידו של המפרק/כונס. ועוד סוגיות ושאלות כהנה וכהנה – כל מקרה לגופו של עניין.

סוגיה שטרם הוכרע בה היא שאלת ההתיישנות שפורטה לעיל. בעוד שהתנאי, לפיו אין להנפיק את תעודת הזיכוי בטרם עברו שישה חודשים מיום הנפקת חשבונית המס, הוא הגיוני כיוון שיש לתת זמן להתגבשותו של חוב אבוד, הרי שתקופת ההתיישנות שנקבעה משוללת כל הגיון, נגועה בחוסר סבירות ואף עומדת לדעתי בסתירה להוראות החוק. חוק מע"מ קובע תקופת התיישנות לניכוי מס תשומות ע"י עוסק, כמו גם להוצאת שומה ע"י רשויות המס, ואינו קובע תקופת התיישנות להנפקת תעודת זיכוי במס או סמכות לקבוע כאמור. לאור זאת סבור אני, כי קביעת תקופת ההתיישנות כאמור היא בבחינת "אולטרה-וירס" היינו, שהקביעה היא בחוסר סמכות ואין לקבלה כ"תורה מסיני". יחד עם זאת ראוי לציין, כי ניתן יהיה להוציא תעודת זיכוי כאמור ולתבוע את החזר המס רק כל עוד יש בידי העוסק את כל הניירת הקשורה בעסקת המקור ולא אחרי שספרי החשבונות המתייחסים לאותה תקופה כבר אינם בנמצא, שהרי ללא ספרי החשבונות המתייחסים לאותה תקופה לא ניתן יהיה לשכנע כי מדובר בחוב אבוד.

עוד יובהר, כי על אף התייחסותי לתקופת ההתיישנות כאמור רצוי שלא להמתין זמן רב, לפעול למיצוי הליכי הגביה מוקדם ככל האפשר ומשהתוצאות העלו חרס יש מקום לפתוח בהלכי החזר המע"מ.

* עו"ד מוטי איילון שימש כמנהל כללי של אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.