כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

חולי פוליו (שיתוק ילדים) אשר חלו לפני הקמת המדינה - האם זכאים לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי?


עורכי דין - מידע משפטי: דיני נזיקין ו/או ביטוח, משפט מנהלי - דיני נזיקין - חולי פוליו - שיתוק ילדים - ביטוח לאומי - בג"צ - משפט מנהלי , בריאות הציבור - הכרה - שלילת פיצויים - מדינת ישראל


בפסק-דין שניתן ע"י בג"צ ביום 1.2.10 - ניתנה לכך תשובה חיובית.


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שלושה עיגולים
חולי פוליו (שיתוק ילדים) אשר חלו לפני הקמת המדינה - האם זכאים לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי?
מאת: עו"ד יצחק יהב


בפסק-דין שניתן ע"י בג"צ ביום 1.2.10 - ניתנה לכך תשובה חיובית.

בשנת 2007 חוקקה הכנסת את חוק פיצוי לנפגעי פוליו - על פיו זכאים נפגעי פוליו ("שיתוק ילדים") לפיצוי כספי אשר נע בין 50,000 ₪ ל- 120,000 ₪ - בהתאם לשעור הנכות שנקבע להם וכן לקיצבה חודשית לנכים בעלי שעור שנע בין 20% ל- 100% ולמענק במקום קיצבה לבעלי נכות נמוכה מ- 20%.

המוסד לביטוח לאומי - אמור לשלם לנפגעים את הפיצוי עפ"י החוק.
החוק קובע כי מי שזכאי לפיצוי הינו "תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים" (ס' 2 לחוק).
המוסד לביטוח לאומי פירסם בעבר הודעה ולפיה מי שזכאים לפיצוי עפ"י החוק הינם "תושבי ישראל שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים מ- 14.5.1948 ואילך...".
משמעות הודעה זו הייתה כ
י מי שחלה במחלת הפוליו - בארץ ישראל - שלפני הכרזת הקמת המדינה לא הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי.

קבוצת חולים אשר נדחתה ע"י המוסד הגישה עתירה לבג"צ וביקשה להכיר בהם.

בפסק-דין שניתן ביום 1.2.10 ע"י בית-המשפט העליון - בשבתו כבג"צ - בתיק בג"ץ 10771/07 גוירצמן ו
אח' נ. המוסד לביטוח לאומי - נתקבלה העתירה ובית המשפט קבע כי הפרשנות שניתנה למונח "ישראל" ע"י המוסד לביטוח לאומי הייתה מוטעית.

בית-המשפט - בדעת רוב של השופט דנציגר, קובע כי המחוקק עשה שימוש בשני ביטויים דומים אך שונים: הביטוי הראשון הינו - "ישראל" והביטוי
השני הינו "מדינת ישראל".

ומכאן - שהמחוקק אשר התייחס לחולי פוליו שחלו "בישראל" - כוונתו היא שחלו במחלת הפוליו במדינת ישראל - לאחר קום המדינה וגם לחולים שחלו בארץ ישראל -  בימים שלפני הקמת המדינה.

בנוסף, הוברר כי נושא זה לא עלה כלל באופן מפורש בדיוני הכנסת - בטרם נחקק החוק אולם מהצעות חוק מאוחרות שהוגשו ע"י מספר חברי כנסת מתברר כי אלה תמכו בפרשנות שמוצעת ע"י העותרים.
בג"צ דוחה גם את הפרשנות שניתנה ע"י בתי-הדין לעבודה - אשר פרשו את הביטוי - "בישראל"
- משמעותו במדינת ישראל ואינו כולל את ארץ ישראל.

השופט אדמונד לוי אשר הצטרף לדעת השופט דנציגר קבע כי החוק אינו עוסק בריבונות כי אם בפגיעה שנגרמה לחולים שמחלתם התפרצה בישראל וכי שלילת פיצוי ממי שמחלתו פרצה לפני הקמת המדינה ולא לאחריה - אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק.

ראוי לציין כי דעת המיעוט של השופטת חיות היתה כי יש לדחות את העתירה.

לפסק-הדין החדיש יהיו, בלי ספק, השלכות תקציביות והוא בבחינת נדבך נוסף - בפסיקות בג"צ, וזאת, על רקע ההתבטאויות האחרונות של שר האוצר, אשר תקף את פסיקת בתי-המשפט -  "המופקרת" -
לדידו - מבחינה כלכלית.
האם צפויה, אפוא, בקשה לדיון נוסף מטעם המדינה?
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף