כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

מתי ניתן לתבוע עורך דין בשל רשלנות מקצועית או הפרת חובותיו על פי דין – חלק א


עורכי דין - מידע משפטי: דיני צרכנות ו/או תביעות קטנות , דיני נזיקין ו/או ביטוח - רשלנות מקצועית של עורך דין - דיני נזיקין - דיני צרכנות - נזק - ייצוג לקוי - יחסי עו"ד ולקוח - דיני חוזים - לשכת עורכי הדין - עורך דין שסרח - נאמנות

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה תשעה עיגולים
מתי ניתן לתבוע עורך דין בשל רשלנות מקצועית או הפרת חובותיו על פי דיןחלק א
מאת: עו"ד ד"ר רן מובשוביץ

מבוא - הבעיה והצורך
פעמים רבות פונים אלי בבקשה לחוות דעתי על תפקודו המקצועי של עורך דין בתיק בו נשכר לייצוג. לעיתים אף נטען, כי עורך הדין של הצד שכנגד פעל שלא כראוי כנגד הלקוח שפנה אלי וגרם לו לנזקים כבדים.

שאלות אלו עולות בעיקר בהקשר לצורך בפיצוי והשבת נזקים שנגרמו עקב פעולות עורך הדין.

לפיכך, השאלות העומדות על הפרק הן: האם ניתן לנקוט באמצעים כנגד עורך דין שייצג בהליך משפטי, מהם "האמצעים" העומדים לנפגע הלכאורי, ומה עשויה להיות התוצאה של מהלכים מסוג זה (למה אפשר לצפות).

האם ניתן לנקוט באמצעים כנגד עורכי דין שהתרשלו או הפרו חובותיהם?
בהחלט. ראשית, הדין הישראלי קבע בשורה ארוכה של חוקים, את חובותיהם של עורכי דין.
שנית, בתי המשפט בהובלתו של בית המשפט העליון פירשו בשנים האחרונות חובות אלו כאשר עמדה להכרעה תביעה כנגד עו"ד בגין נזקיו של צד להליך המשפטי או ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
שלישית, לשכת עורכי הדין עצמה מטילה סנקציות על עורכי הדין המפרים את כללי האתיקה המקצועיים. סטנדרט ההתנהגות המצופה מעורכי דין נקבע גם באמצעות ועדות האתיקה המחוזיות של לשכת עורכי הדין.

מהם האמצעים בהם ניתן לנקוט כנגד עורך הדין שסרח?
עומדים בפני הנפגע מספר דרכים לפעולה, וניתן לנקוט באמצעי אחד או יותר, כמפורט להלן;
  1. 1.האמצעי הראשון הוא התובענה (התביעה) האזרחית. זוהי הדרך שבה יש לנקוט במטרה לתבוע את הנזקים הכספיים שנגרמו בעקבות הפרת החובה של עורך הדין הנתבע.
  2. 2.האמצעי השני הוא באמצעות הגשת תלונה לגופים המתאימים בלשכת עורכי הדין או ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר בדיקת התלונה וקבלת עמדתו של הנילון (עורך הדין) יחליט אותו גוף (הקובל) אם להגיש קובלנה כנגד עורך הדין. היה והוגשה קובלנה שכזו, יתברר העניין בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין
  3. אמצעי זה אינו עוסק בהכרעה בדבר הפיצוי הכלכלי לניזוק בגין הייצוג הכושל, אלא בטיפול בעבירות המשמעתיות המוטלות על עורך הדין בדין.
  4. 3.האמצעי השלישי הוא הגשת תלונה למשטרה, בגין עבירות פליליות שעבר עורך הדין. דוגמא לעבירה כזו היא עבירה של פגיעה בפרטיות המתדיין באמצעות פרסום נתונים חסויים או פרטיים אודותיו בלא רשותו.
השיקולים המקדימים בטרם נקיטת הליכים
בטרם תישקל נקיטת הליכים כנגד עורך דין, יש לבדוק אם עורך הדין חרג מסמכותו והפר את חובותיו על פי החוק, הדין ופסיקת בתי המשפט והדין המשמעתי.
בדיקה כזאת חייבת להעשות ע"י עורך דין המתמקצע בתחום אשר יוכל להשיא עצה מקצועית בטרם הגשת תביעה מסוג זה.
יש לזכור, כי נקיטת הליכים לצרכי נקם בלבד, כאשר אין עילה חוקית לביסוסם, היא פסולה מכל וכל, אינה מוסרית ויש בה אף כדי לפגוע בשמו הטוב של עורך הדין ובפרנסתו. אסור בתכלית האיסור לתקוף באופן משפטי או מעין משפטי עורך דין שפעל למען לקוחו בנאמנות "וניצח את התיק" ביושר והגינות, לפי "כללי המשחק" המשפטי.

חובותיו של עורך הדין לצדדים  
למרות האמור לעיל, עורך הדין הינו נאמן ציבורי (במובן של נאמן לציבור התושבים בישראל) ומצופה ממנו שינהג כשלוחה של מערכת הצדק כלפי הציבור כולו. לפיכך, עורך הדין חייב בחובות גם לצד אותו הוא מייצג וגם לצד שכנגד.
למרשו (מי ששכר אותו לייצוג) הוא חב בחובת השליחות והנאמנות, בין היתר בשמירה הנכסים שהופקדו בידיו כגון כספי נאמנות, או נתונים סודיים הנמסרים לו בתוך התבססות על חיסיון עו"ד לקוח.
נאמנותו של עורך הדין נמדדת גם במתן ייצוג הולם למרשו בתוך ידיעת הדין הרלוונטי לנושא התיק – שכן הוא חייב לדעת את החוקים הקשורים לנושא הייצוג, ובהתנהלות מקצועית שהינה סבירה לכל הפחות.
כך, בעת מתן הטיפול המשפטי חייב עורך הדין לשקול את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הלקוח כמיטב יכולתו ושיפוטו המקצועי, בטרם נקיטת צעדים או המלצה לביצועם.
למותר לציין, כי לעורך דין אסור להימצא במצב של ניגוד עניינים, כגון לייצג לקוח בתביעה כנגד מי שייצג בעבר באותו עניין או כאשר עליו להעיד מטעם מרשו.

רשלנות מקצועית על קצה המזלג
אין ספק שייצוג משפטי כושל עשוי לגרום לנזק רב. בעיסקאות מקרקעין, לדוגמא, עשויה טעות של עורך דין לעלות בסכומי עתק ללקוחו, אם לא בדק כשורה את מצבו המשפטי של הממכר ואת המיסוי החל עליו. בייצוג משפטי בבית המשפט, עשוי שיקול דעת מוטעה של עורך דין לסכל את סיכויי הוכחת טענות מרשו.
חשוב להבין, אם כן, שייצוג משפטי כושל אינו ייצוג רשלני בהכרח.
מותר לעורך דין לטעות, אלא שבאם טעותו היא טעות קיצונית שעורך דין סביר לא היה טועה בה, הרי שיש בה משום אחד הבסיסים הדרושים לטענת רשלנות מקצועית, כאמור.
גם לצד שכנגד חייב עורך הדין בחובת הזהירות (לכל הפחות) ובהתנהלות בתום לב. הבסיס לחובה זה מצוי בחובת ההגינות הבסיסית החלה עליו מתוקף מעמדו שכן הציבור כולו מסתמך על יושרו ועל מקצועיותו של עורך הדין.
לדוגמא, אסור לעורך דין לטעון דבר שקר לבית המשפט או לערוך עבור לקוחו מסמך המכיל טיעוני שקר ביודעו שמדובר בטענות שקריות. זוהי אגב, גם חובתו של עורך הדין לבית המשפט, שכן עליו לסייע לו בעשיית משפט ובבירור האמת. לא בכדי נקרא עורך הדין "קצין בית משפט" והוא למעשה חלק מן המערכת השיפוטית.
במאמר הבא נתמקד במקרים שעמדו בפני בתי המשפט בישראל ונסקור את פסיקתם בנושאי רשלנות מקצועית.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מידע משפטי מאמרים

עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף