איסור שימוש מנהלי - החרמת רכב

איסור שימוש מנהלי והחרמת רכב
מאת: עו"ד שולמית קהלת

במסגרת אכיפת חוקי התנועה מאפשר החוק למשטרה לאסור על שימוש ברכב ועל החרמתו ל- 30 ימים ובמקרים מסוימים אף ל- 60 ימים.

מדובר במקרים בהם ברכב נעברה עבירת תנועה המנויה בחלק א' לתוספת השביעית שבפקודת התעבורה, כגון: נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, אי מילוי חובת הליווי שחלה על נהג חדש ועוד.

איסור השימוש יוטל באופן כללי,  לאחר שימוע ובמידה ולקצין המשטרה יש יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג.

ביטול איסור השימוש על-ידי המשטרה יתקיים בשני מקרים:

א) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידעתו וללא הסכמתו.

ב) קצין המשטרה שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה.

בעל הרכב והנהג רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לביטול איסור השימוש, ובסמכותו של בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש.

דיון בבקשה יקבע בדרך-כלל תוך מספר ימים ובטרם סיום ריצוי תקופת האיסור.

במידה והורשע הנהג בעבירה בגינה הוטל איסור השימוש, מוסמך בית המשפט – בנוסף לכל עונש אחר – להורות על איסור שימוש ברכב לתקופה של עד 120 ימים.

בית המשפט לא ייתן צו איסור שימוש אם יצליח להוכיח בעל הרכב אחד מאלה:

א) הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו והסכמתו.

ב) נהג הרכב פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו למנוע את העבירה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.