אי תשלום שכר – לא תמיד ייחשב כהרעת תנאים

אי תשלום שכר – לא תמיד ייחשב כהרעת תנאים

מאת: עו"ד דורי ברקל

אי תשלום שכר – לא תמיד ייחשב כהרעת תנאים
מאת: עו"ד דורי ברקל

סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי במצב בו הפסיק עובד את עבודתו מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או בשעה שנוצר מצב בו לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך ולעבוד- ייחשב לעובד שפוטר ויהיה זכאי לכל הזכויות המוקנות בחוק לעובד שפוטר.

בפסיקה נקבע כי הפחתת שכר או אי תשלום שכר או אף עיכוב משמעותי בתשלום השכר, כל אלו הם בבחינת הרעה מוחשית כאמור או בבחינת נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך ולעבוד.

ואולם, קיימות נסיבות בהן אפילו אי תשלום שכר כלל לא יזכה את העובד להתפטר בדין מפוטר: כך נפסק לאחרונה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי עובד שהמשיך לעבוד ללא שכר במשך כ- 4 שנים, הגם שנפסק כי היה זכאי לשכר, לא ייחשב כמתפטר בדין מפוטר משום שדבק במקום עבודתו לתקופת זמן ממושכת כל כך, מבלי שקיבל תמורה כלשהי, עד כדי כך שלא ניתן לומר כי התפטרותו, באותה נקודת זמן בה בחר להתפטר, באה בגלל אי תשלום השכר ועל כן אין התפטרותו יכולה לזכותו בפיצויי פיטורים.

המסקנה המתקבלת היא כי כדי שהתפטרות של עובד בגין הרעת תנאים תיחשב לפיטורין, היא חייבת לבוא בסמיכות זמנים סבירה לאחר ההרעה- כאשר חולף זמן העולה על הסביר לקיום מאמצים לבטל את ההרעה, והעובד ממשיך לעבוד פרק זמן ניכר לאחר שברור לו כי ביטול ההרעה אינו נראה באופק – לא ייחשב הדבר כפיטורים.


רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.